<לילה>

אני מלטף אותו בעיקר כשהוא ישן.
אור צהוב חלש מגיח מהמטבח ומאיר בדיוק את קצה המיטה שלו, היכן שהוא שוכב. הוא ישן בשלווה. הוא כל כך שליו ולא טרוד כשהוא ישן. אני מביט בו ארוכות ארוכות. העיניים שלו עצומות, הנשימות שלו שקטות, אין בו דאגה אחת.

אני שולח יד לשערו ומלטף אותו. ושם, בחושך, כשידי מלטפת את ראשו של בני, אני מבין פתאום, אלה לא הידיים שלי, אלה הידיים של אבא שלי.

*

אני אומר לו שאני אוהב אותו. אני כמעט שלא אומר לו את זה כשהוא ער. אבל כעת, כעת הוא לא שומע, הוא ישן. אני מלטף אותו. הוא זז מתוך שינה, ידו נשלחת את הפנים, מוחה את המקום שבו נישקתי אותו לפני רגע. הוא מתמתח ומרחיק את השמיכה בבעיטה. כעבור רגע גופו שוב מרפה, שוקע עמוק בחזרה אל דממת השינה.

הוא כל כך אחר כשהוא ישן.
וגם אני.