שורש כל רע – ההתחמקות של הדרג המדיני מאחריות
בשיח המתקיים בין הדרג המדיני לבין מערכת הביטחון לגבי תכנון תקציב הביטחון ומימושו ישנו ליקוי. תפקידו של הדרג המדיני להחליט על הסיכונים הביטחוניים שעל מדינת ישראל ליטול בפער שבין המענה המלא לאיומים לבין מגבלות התקציב״
התרגיל של שר הביטחון
בעיני הוועדה, עצירת האימונים בצה״ל במאי 2014 הייתה אירוע שהוא כשל מערכתי״
משרד הביטחון הולך עיוור אחרי צה״ל
אין גורם מבקר אפקטיבי על דרישות הצבא. גם על מימוש התקציב אין פיקוח משמעותי. יתרה מזו, משרד הביטחון נוטה בדרך כלל לקבל את דרישותיו של הצבא כמעט במלואן ורואה עצמו כנציגו של הצבא ומייצגו בפני הממשלה וראש הממשלה. בעניין הזה, הצבא ומשרד הביטחון חד הם״
גם האוצר לא טלית
משרד האוצר רואה במערכת הביטחון מערכת בזבזנית ומקור לקיצוץ פוטנציאלי. לעיתים האוצר פועל מבלי לבדוק לעומק את צרכיה של המערכת ואת משמעויותיהן התקציביות״
ומה עם הגוף שאמור לפקח?
משרד הביטחון וצה״ל מתעלמים מהמועצה לביטחון לאומי במופגן ונכונים לשתף פעולה עמו רק כאשר עם נאלצים לעשות זאת כחובה פורמלית לקראת דיון בקבינט״
על הטריק התקציבי הכי חשוב של מערכת הביטחון
אחד הקשיים המרכזיים בניהול תקציב הביטחון הוא תרבות הקשחת התקציב. ככל שהחלק המוקשח בתקציב גדול יותר, החלק שנותר לאימונים ולשמירה על כשירות קטן יותר. יש במערכת הביטחון נטייה להביא להקשחת חלק גדול ככל האפשר של התקציב מתוך הנחה, שהוכחה כנכונה שנה אחר שנה, שהדבר יצור לחץ לקבלת תוספת תקציב״
על משרתי הקבע
למרבה הצער, בדעת הקהל הישראלית גוברת הביקורת על משרתי הקבע. יש לכך השפעה מזיקה מאוד על הנכונות לשרת בקבע. זוהי מגמה מסוכנת שיש בה כדי לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל״
אף אחד לא באמת יודע כמה אנשים יש בקבע
במקרים רבים כוח האדם במערך הקבע מנוהל באופן לקוי. הצבא אינו שולט כהלכה במספר אנשי הקבע ובהוצאה על כוח אדם. לצה״ל אין הסבר מספק לגידול החד במספר אנשי הקבע בשנים האחרונות. את הגידול הלא מבוקר במספר אנשי הקבע יכול היה משרד האוצר לרסן, אך גם הוא כשל בכך״
צבא היבשה מציג: כאוס
בפני הוועדה נחשפו כפילויות וכשלים מבניים בצבא, שהבולטים שבהם, הם היקף המטות וכפילויות רבות בעבודתם. בין אלה, בולט המבנה הלא יעיל של בניין הכוח ביבשה. נראה כי צבא היבשה סובל מהפערים המשמעותיים ביותר בבניין הכוח ובמוכנותו״
השקיפות היא תנאי בסיסי
הוועדה ממליצה על יצירת שקיפות מלאה ומוחלטת של משרד הביטחון וצה״ל מול משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמועצה לביטחון לאומי, ונקיטת כל הצעדים הדרושים למימוש השקיפות. הוועדה מייחסת חשיבות ראשונה במעלה להמלצה זו״
מי צריך את המצוי כשאפשר ללכת על הרצוי
כבסיס לתכנון, לעיתים על בסיס הוראה של הדרג המדיני, צה״ל ומשרד הביטחון מניחים מראש תקציב גדול משמעותית מזה שקיבל משרד הביטחון בשנה הקודמת. הרושם הוא כי תוכנית העבודה של צה״ל נבנית על בסיס תקציב רצוי ולא על בסיס מה שצפוי להיות מצוי״
*
בתכנון התקציב בידי הצבא יש הנחה סמויה כי תקציב הביטחון יגדל במהלך שנת העבודה. הניסיון מלמד כי כמעט בכל שנת עבודה זוכה מערכת ביטחון לתוספת ניכרת. הנחה סמויה זו מזיקה משום שהיא ממריצה את הצבא לתכנן תוכנית עבודה המבוססת על תקיב גדול יותר, לא רק מזה שהתקבל בשנה הקודמת, אלא אף גדול משמעותית מזה שאושר בפועל״
חלופות בכאילו
צה״ל הציג בםני הוועדה את תוכנית העבודה שהוצגה בפני הקבינט יחד עם החלופות שהוצגו, אך עם זאת הוועדה סבורה כי אין מדובר בחלופות ריאליות אלא בחלופות לכאורה בלבד״
אפילו בתוך הצבא הם לא יודעים מה באמת עושים עם התקציב
הפיקוח הפנימי בצה״ל ובמשרד הביטחון לוקה בחסר מהותי. לאגף התקציבים במשרד הביטחון ולרמטכ״ל אין תמונה מהימנה על מימוש התקציב ועל היבטים שונים בניהול התקציב״
*
השיח בין אגף כח אדם ואגף התכנון לבין אגף התקציבים בצה״ל לוקה בחסר, ולכן מתקבלות החלטות בלי שמשמעותן הכלכלית והמשמעות הכלכלית של חלופותיהן משתקפת בהיבט המערכתי״
צריך בקרה הדוקה יותר, אבל לא כמו במשרדי ממשלה אחרים
ביתר משרדי הממשלה הפיקוח והבקרה של האוצר הדוקים מאוד ואולי הדוקים מדי. כל שינוי שמבקש משרד ממשלתי לעשות צריך להיות מאושר בידי אגף התקציבים. רמת פיקוח ובקרה כזו אינה מתאימה למערכת הביטחון ואינה נכונה לה. לעומת זאת, היעדר פיקוח מספק, גם הוא אינו נכון״
במקום להקטין כוח אדם, הצבא הגדיל אותו
מאז 2007 עלה היקף כוח האדם בצבא ב-12%. גידול זה סותר לחלוטין את המלצות ועדת ברודט, אשר המליצה כי הצבא יוריד את עלות כוח האדם במערכת הקבע בהיקף של 12%. אם היה הצבא מממש את המלצות ועדת ברודט, עלויות ההוצאה על השכר והיקף כוח האדם כיום היו נמוכים משמעותית״
*
מספר אנשי הקבע בעלי דרגות בכירות- סגן אלוף ומעלה, שעלויות השכר שלהן גבוהות, עלה משמעותית. על פי נתוני הצבא, בשנים האחרונות חל גידול של 8% במספר הקצינים בדרגת סגן אלוף, וגידול גם במספר אלופי המשנה ומעלה. הצבא אינו תמיד מודע להשלכות התקציביות של שינוי בהיקף כוח האדם״
כמה אנשי קבע צריך לכל הרוחות?
כשם שלצבא אין הסבר מניח את הדעת להיקף הגידול בכוח האדם, כך אין לו הסבר מספק להיקף הירידה בכוח האדם שהוא מבקש לערוך. הוועדה מתרשמת כי היקף כוח האדם של מערך הקבע הדרוש לצבא, אינו ברור לו עצמו״
*
בכמה מערכים מקצועיים בצבא מספר המשרתים גבוה באורח בלתי סביר. מספר הקציני המקצועיים המועסקים בצבא אינו פרופורציונלי לגודלו המשמעותי של הארגון. כך למשל במערכי הכלכלנים ובמערכי כוח האדם״
*
הוועדה סבורה כי כמות הקצינים המוכשרים כיום בצבא גדולה מן הנדרש, גם לאחר ההפחתה המסוימת במספר הקצינים שבוצעה בשנה האחרונה״
צה״ל מודה בעצמו שיש לו יותר מדי חיילים לא קרביים
לדברי הצבא, מצבת כוח האדם בשירות חובה עודפת בתפקידי מטה וחסרה בתפקידי לחימה. היעדר איזון זה יוצר תופעות לא רצויות באופן ההעסקה של חיילי חובה בתפקידים עורפיים. קיצור שירות החובה יצמצם תופעה זו״
פרופורציות
דרישות הצבא המעודכנות כפי שהוצגו בידי מערכת הביטחון מסתכמות בתוספת תקציב של כ-100 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות, נוסף על בסיס התקציב הקיים״
*
מערכת הביטחון סבורה כי לשם מתן מענה מלא לאיומים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל דרושים לה כ-75 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2016 עד 2020. עם זאת נציגי מערכת הביטחון הבהירו כי נהיר למערכת שהמשק אינו יכול לשאת בהוצאה זו״