כשמשרד החינוך מחליט להתאמץ

בינואר 2015, לפני כמעט שנה, פרסמתי פה פוסט על כיצד מערכת השקיפות התקציבית החדשה של משרד החינוך מעידה עד כמה המשרד לא באמת רוצה שהנתונים שלו יהיו שקופים.
כתבתי אז שהמערכת, שנבנתה במשך זמן רב ובמאמץ רב לא באמת נותנת לי לגלות בצורה ידידותית ומהירה כמה משרד החינוך משקיע באיזה בית ספר – שזה מה שהיא אמורה לעשות – ושחבל שמשרד החינוך לא ריכז את המאמץ שלו בפיתוח מערכת ידידותית.

הנה הוידאו שהקלטתי אז בשביל להדגים עד כמה מדובר במערכת לא ידידותית:

והנה, השבוע, כמו קרה נס. משרד החינוך העלה את הדור החדש של מערכת השקיפות התקציבית שלו, שכוללת לא רק נתונים מעודכנים יותר (לא עוד נתוני 2012, אלא נתוני 2014. אנחנו תיכף כבר 2016, אבל למה להיות שליליים) אלא גם ממשק חדש.
והנה, מתברר שאם רוצים אז אפשר. כי הממשק החדש, שומו שמים, אשכרה נותן לי תשובה (יחסית) מהירה ו(יחסית) ידידותית לשאלה הכל כך בסיסית – כמה מכספי המסים שלי משרד החינוך משקיע בילדים שלי (וכמה הוא משקיע באחרים לשם השוואה).

כעת המערכת הזו נראית כך:

כמו שאפשר לראות בקלות, זהו שיפור ניכר, אפילו ניכר מאוד. זו עוד לא מערכת שעובדת פיקס, ומבלי לבדוק אני מוכן להתערב שהנתונים בה לא מדויקים עד הסוף (לכו אתם תדייקו נתונים בהיקף של 38 מיליארד שקל), ועוד חסרים שם פיצ׳רים שהייתי רוצה לקבל, אבל זו בכל זאת התקדמות משמעותית. וכשצריך לתת מילה טובה לפקידים שלקחו חלק במלאכה, צריך לתת.

אז הנה – מילה טובה וחיזוק חיובי.

ואם כבר, הנה מה שהייתי שמח שהייתם מוסיפים למערכת (או, לחילופין, שמתכנתים ומעצבים בעלי תשוקה להנגיש מידע ציבורי היו מוסיפים):

אפשרות נוחה לעבור במהירות בין בתי ספר, אפשרות ליצור רשימת בתי ספר ספציפיים להשוות ביניהם (כמו באתרי השוואות מחירים שמאפשרים לי להשוות בין דגמים של מוצר כלשהו. אפשרות כזו תיתן לי להשוות בקלות בין בתי ספר שלא נמצאים באותה רשות, למשל בין בית ספר אליטיסטי בתל אביב לבין בית ספר נחשל בחורה), אפשרות למיין את הנתונים (האמת שזה נראה לי כל כך בסיסי שיש מצב שפספסתי את זה איכשהו), אפשרות לראות את מגמות השינויים בין השנים, אפשרות לגזור נתונים מצרפיים בצורה נוחה (כרגע המערכת משווה בנוחות בין מחוזות, אבל מה עם השוואה נוחה בין זרמי לימוד? בין יהודים וערבים?) ואני מניח שיש אפשרויות נוספות שלא חשבתי עליהן (אתם מוזמנים לתת רעיונות משלכם בתגובות).

בקיצור, כנסו והשוו – כמה מכספי המסים שלכם הילדים שלכם מקבלים בחזרה, וכמה מקבלים ילדים של אחרים – והפיצו גם לחברים שלכם. אם כבר הממשלה נותנת לכם שירות, למה לא להשתמש בו.

מערכת שקיפות תקציבית זמינה כאן

כמה באמת שווה השקיפות של משרד החינוך

נתחיל בחדשות הטובות: אחרי שנתיים של הסתרה, משרד החינוך העלה לאתר שלו מערכת בשם ״שקיפות תקציבית״ שאמורה, ובכן, לגלות לציבור (וגם לראשי משרד החינוך) להיכן זורמים עשרות המיליארדים שהמשרד מזרים כל שנה לבתי הספר ברחבי ישראל (המערכת מקיפה כרגע 33 מיליארד שקל).
דקה וחצי אחרי שהמערכת עלתה לאוויר, התברר שיש בה מיליון טעויות, והמשרד הוריד אותה בשביל לטייב את הנתונים. זה לקח לו חודש ומשהו, והנה, לפני שבוע המערכת עלתה שוב לאוויר.


תוכלו למצוא אותה כאן.

אבל רגע, חכו שניה אחת. אל תמהרו ללחוץ על הלינק הזה.
נסו לדמיין לרגע איך הייתם מצפים שמערכת שקיפות תקציבית של משרד החינוך הייתה נראית? בדמיון המעוות שלי, אני מדמיין מסך נקי, שבו אני מתבקש להזין את שם היישוב שבו אני גר, מה שמוביל לפתיחה של תיבת גלילה נוספת שממנה אני יכול לבחור את שם בית הספר או הגן שבו הילדים שלי לומדים, מה שיוביל אותי לתשובה – מספר, אחד, ברור, שאומר כמה מקבל כל תלמיד ממוצע בבית הספר או הגן שבו הילדים שלי לומדים.

למשל: פתח תקווה > אחד העם > 12,000 שקל בשנה בממוצע לתלמיד

זהו.

ואם ממש היינו רוצים להעמיק, אפשר היה לתת לי את האפשרות הנוחה להשוות את המספר הזה לממוצע הארצי, או לעוד שתיים או שלוש ערים אחרות לבחירתי, או בתי ספר אחרים לבחירתי, בדומה לאופן שאתרים כמו זאפ נותנים לכם להשוות בין כמה מוצרים.

ובאמת זהו.


להמשך קריאה