הבחירה להעמיד בראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון אלוף במילואים, שחלק מתפקידו כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה היה ללחוש על אזנו שצריך להוסיף לתקציב הביטחון, התבררה כהברקה. רק מי שמכיר את המערכת מבפנים יכול לדעת מראש מה יהיו הטיעונים שלה ולפורר אותם. הנה ניתוח של הטיעונים המרכזיים של מערכת הביטחון, ושל טיעוני הנגד שמסתתרים בתוך דוח לוקר

הטיעון: הקיצוץ בפנסיה לא יועיל לצה״ל כי האוצר ישתה את הכסף

באופן מסורתי, במשרד הביטחון טענו לאורך השנים כי אפילו אם היו מבטלים לחלוטין את כל הפנסיה התקציבית באשר היא, הצעד לא היה מוסיף אפילו שקל אחד לתקציב צה״ל, שכן משרד האוצר היה בבת אחת שותה את כל הכסף הזה. בעיקרון, מערכת הביטחון צודקת. אבל בדיוק לשם כך ועדת לוקר מציעה מודל חדש, מבריק בפשטותו. בגלל שהממשלה תחוקק מה יהיה גובה תקציב הביטחון בכל אחת מחמש השנים הבאות (59 מיליארד שקל בכל שנה, צמוד למדד המחירים לצרכן), הרי שכל שקל שמשרד הביטחון יחסוך על תשלומי פנסיה יתווסף אוטומטית לתקציב צה״ל. למעשה, צה״ל צריך לנשק ולחבק את פרק הפנסיה בהמלצות ועדת לוקר, משום שהוא צפוי לחסוך להם מיליארדים שיילכו ישירות לביטחון.

הטיעון: צה״ל מפקח מצוין על ניהול התקציב שלו בעצמו

בחודשים האחרונים נחשפו ב״כלכליסט״ ובכלי תקשורת נוספים עדויות של קצינים ממערך התקציבים של הצבא שהעידו כיצד צה״ל לא באמת יודע כיצד הוא מנצל את התקציב של עצמו, והביאו דוגמאות לאופן שבו תקציבים מנופחים באופן מלאכותי או בכלל מוצאים למטרות אחרות לחלוטין ממה שהפיקוד העליון התכוון אליו. צה״ל הכחיש אז את הפרסומים ויצא נגד הטענות של אותם קצינים. אלא שכעת ועדת לוקר מאמתת את הטענות וקובעת כי ״הפיקוח הפנימי בצה״ל ובמשרד הביטחון לוקה בחסר מהותי. לאגף התקציבים במשרד הביטחון ולרמטכ״ל אין תמונה מהימנה על מימוש התקציב ועל היבטים שונים בניהול התקציב״.
בדיוק לשם כך הוועדה ממליצה להרחיב את סמכויותיו של ראש אגף תקציבים בצה״ל (שמשמש גם כיועץ הכספי של הרמטכ״ל), באופן כזה שיידע מה הולך בתקציב שלו (בין היתר גם בתקציב השכר, שם פשוט אין לו מושג מה קורה היום כי העניין בכלל נמצא תחת סמכות אגף כוח אדם בצה״ל).

הטיעון: צה"ל כבר שקוף באופן מלא. האוצר רוצה שליטה, לא שקיפות

במערכת הביטחון טוענים בתוקף כי המלצות ועדת לוקר יסרסו את היכולת של צה"ל לנהל את עצמו מבחינה תקציבית, ולכן יפגעו ביכולת של צה"ל להגיב במהירות וביעילות לאירועים ביטחוניים ואחרים. ועדת לוקר מודעת לשיווי המשקל העדין שבין בקרה לבין שליטה. "שקיפות מלאה מצד משרד הביטחון תביא לשיפור משמעותי של היכולת לקיים דיון על תוכנית העבודה והתקציב של הצבא ושל משרד הביטחון. היא תאפשר למשרד האוצר ולמועצה לביטחון לאומי להיות שותפים אמיתיים. עם זאת, אין משמעותה שליטה של האוצר בהוצאות הצבא".
וזוו השורה התחתונה. במשרד הביטחון טוענים כי הם שקופים לחלוטין כבר היום בפני האוצר, אבל ועדת ולקר מכנה את השקיפות הזו חלקית, וקובעת כי יש פער בין הנתונים שבידי משרד הביטחון לבין הנתונים שבידי משרדי ראש הממשלה והאוצר. בצה"ל יכולים לטעון עד מחר שזה לא כך, אבל המשמעות תהיה להגיד שוועדת לוקר משקרת, או שעשתה את עבודתה בצורה ממש ממש גרועה.
בכל מקרה, אין לצה"ל שום סיבה לפחד מהגברת השקיפות. להיפך, הגברת השקיפות, וכן – גם הבקרה – יכולים לשפר את עבודת צה"ל, בפרט אם המסגרת התקציבית המאושרת תהיה רב שנתית ולא חד שנתית. בכל ארגון, כשיש מי שמטיל ספק ומעלה שאלות לעומתיות, התוצאה תהיה בסופו של דבר טובה יותר. הגיע הזמן שגם למערכת הביטחון יהיה מישהו מבחוץ שישאל את השאלות האלה, במקום להסתמך באופן מוחלט ובלעדי על מה שמערכת הביטחון מספקת.
וחוץ מזה, אם זה עובד לא רע בכלל כבר היום עבור השב"כ והמוסד, אין שום סיבה שזה לא יעבוד עבור צה"ל.

הטיעון: אנחנו מפטרים אלפי אנשי קבע, זה לא מספיק?

מערכת הביטחון טוענת כי ממילא היא הולכת למהלך גדול של התייעלות (שכבר החל בשנה שעברה), שכולל פיטורים של אלפי אנשי קבע, ולא ברור מדוע ועדת לוקר התעלמה מהעניין הזה. העניין הוא שוועדת לוקר כלל לא התעלמה מהתוכניות של הצבא. למען האמת, היא התייחסה אליהן בכובד ראש, וקבעה כי הן אינן מספיקות וכי יש לצמצם יותר את כוח האדם.
למה? ההסבר פשוט. צה״ל מצמצם כעת את היקף כוח האדם שלו ב-6%. אלא שמאז 2008 היקף כוח האדם בצה״ל התנפח ב-12%, בזמן שלפי המלצות ברודט הוא היה צריך להצטמצם ב-12%. ״אם היה הצבא מממש את המלצות ועדת ברודט, עלויות ההוצאה על השכר והיקף כוח האדם כיום היו נמוכים משמעותית״, כותבים חברי ועדת לוקר, וממליצים להגדיל את היקף הפיטורים ל-11% בתוך שנתיים.

הטיעון: אנחנו כבר מצמצמים 100 אלף אנשי מילואים, זה המון!

מערכת הביטחון טוענת כי בתוך התוכנית החדשה של צה״ל כלול שחרור של 100 אלף אנשי מילואים, צעד שמסמל התייעלות מקיפה של הצבא. ועדת לוקר מתייחסת גם לעניין הזה באופן די מדהים.
אלא שעל פי הוועדה, צה״ל עצמו הודה בפניה כי מצבת חיילי המילואים כיום כוללת ״מספר ניכר של חיילים שאינם משרתים בפועל ובמקרים רבים כלל אינם מוצבים ביחידות מילואים. הם אינם נקראים לשירות, לא מתאמנים וממילא לא נמצאים בכשירות מבצעית״. ובכל מקרה, מודים בצה״ל בפני הוועדה, גם אם כל אנשי המילואים כולם היו מתייצבים ביום פקודה, לצה״ל לא היה די ציוד בשביל לתת לכולם. או בקיצור, מה שנראה כמו קיצוץ של 100 אלף אנשי מילואים יכול מאוד להיות פשוט שינוי הרישום בפנקסים, לא הרבה יותר מזה. הם ממילא לא עולים לצה״ל כמעט שום דבר גם היום.

הטיעון: הדוח הזה יפגע מהותית במוטיבציה של הטובים להיכנס לשירות קבע

במערכת הביטחון טוענים כי יישום דוח לוקר כלל אינו אפשרי מבחינה משפטית, וכי אם בכל זאת ייושם הרי שהוא יביא לפגיעה משמעותית בנכונות להצטרף לצבא הקבע, בעיקר בגלל הפגיעה בתנאי הפנסיה.
אבל האמת שונה. קודם כל, ועדת לוקר שמה דגש רב על שיפור התנאים של הלוחמים, גם בחובה וגם בקבע. לכן, לא תהיה שום פגיעה בפנסיה התקציבית של אנשי קבע מהמערך הלוחם. מי מהם שיגיעו לגיל 42 יוכלו לפרוש ולקבל פנסיה תקציבית מלאה מאותו היום ועד לסוף חייהם, בדיוק כמו המצב הנוכחי. למען האמת, המצב הזה טוב יותר משום שגיל הפרישה שלהם יירד.
לגבי כל היתר, הם אמנם יפסיקו לקבל פנסיה תקציבית מיום פרישתם מצה״ל ועד סוף חייהם, אלא רק מגיל הפרישה במשק. אבל הם בכל זאת יקבלו מענק פרישה חד פעמי עם פרישתם משירות הקבע. המענק הזה, מתברר, אינו צנוע בכלל. יתר על כן, הוועדה צ׳יפרה את הנגדים, מתוך מחשבה מוצדקת שהקושי שלהם להשתלב בשוק העבודה גדול יותר. כך, למשל, נגד בן 50, עם ותק של 35 שנות שירות צבאי, יקבל עם פרישתו מענק חד פעמי של כ-2 מיליון שקל. הסכום הזה יצטרך להספיק לו למשך 17 שנה, עד לגיל הפרישה במשק. כל מפוטר בן 50 היה שמח מאוד לקבל מענק פיצויים כזה, נוסף על פנסיה תקציבית נדיבה שתגיע בגיל הפנסיה.
אפילו קציני מטה, אלה שיקבלו את הפיצוי הנמוך ביותר, יפרשו עם מענק של כמיליון שקל (בוותק של 22 שנה, כלומר בגיל 40), שזה סכום לא רע בכלל למי שיכול להתחיל קריירה שניה (ובסופה, עם הפרישה בגיל 67, לקבל בנוסף גם פנסיה תקציבית).
מה שכן, הוועדה מקבלת את עמדת מערכת הביטחון כי השינוי הזה ייצור אפלייה לרעה אל מול גופי ביטחון אחרים, ורומזת כי גם באלה יידרש שינוי.

הטיעון: הצענו להוציא מאיתנו את תקציב הפנסיה, אבל באוצר לא רצו

במשרד הביטחון טוענים כי הם היו שמחים לוותר על תקציב הפנסיה שמנפח לטענתם באופן מלאכותי את תקציב הביטחון, רק שמשרד האוצר סירב. רק שזה לא נכון. לפי הדוח, משרד הביטחון אמנם הציע לוותר על תקציב תשלומי הפנסיה, אבל ביקש להשאיר אצלו את הסמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה של הפורשים עם פרישתם. כלומר, להישאר עם הסמכות ולהיפטר מהאחריות. הוועדה סברה כי הפתרון הזה פשוט לא ראוי.

פורסם הבוקר בעיתון. תודה רבה לירדן על העריכה