מחשבות קורונה | לאט, לאט מאוד

1

עבור כל מי שקורא אותי: אני לא אפדמיולוג, לא מתמטיקאי, סתם עיתונאי שגם יודע לכתוב טוב. אבל רהוט זה לא בהכרח אומר נכון. אז קחו את כל מה שאני כותב בפרופורציה הזו. כל מה שאני כותב כאן הן המחשבות שלי, שמבוססות גם על דברים שאני קורא ומערכות שאני מכיר מהעבודה שלי. ואם אתם חושבים שאני טועה, אם אתם רואים תסריטים אחרים ויודעים לנמק אותם, אני ממש אשמח לשמוע ולהשתכנע ולמחוק את כל זה. אוקי, סוף דיסקליימר, עכשיו מחשבות.

לאט, לאט מאוד, אני חושב שאני מתחיל להבין מה המשמעות של ״להשטיח את העקומה״. כשמנכ״ל משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי ובערך כל המומחים הרלוונטיים לעניין מדברים על ״לשטח את העקומה״, בואו שניה נבין מה זה אומר. אני אתחיל מהרפואה, ואסיים בכלכלה.

מנקודת המבט של אנשי מערכת הבריאות, לשטח את העקומה פירושו להבטיח שמערכת הבריאות לא תקרוס, בשביל שהיא תוכל לתת טיפול רפואי נאות לכל מי שצריך. לכל חולי הקורונה שצריכים אשפוז, מכשיר הנשמה או צעדים חריפים יותר. זה אומר גם להמשיך לתת טיפול רפואי נאות לכל מי שהוא חולה/פצוע ולא חולה קורונה: כל נפגע תאונת דרכים, כל אישה שכורעת ללדת, כל חולי הסרטן, חולי השחפת, ואני יכול להמשיך ככה, הבנתם את הנקודה.

ולמען הסר ספק: אני לא אומר את זה בקטע של ״הם חושבים רק על מערכת הבריאות!״. ממש לא. הם חושבים על מערכת הבריאות כי כרגע המדינה נשענת על מערכת הבריאות, ולכן זה מצוין שהם חושבים על מערכת הבריאות ולא על הכלכלה.

אוקי, אז לשטח את העקומה פירושו לדחות את השיא, את הנקודה שבה יש הכי הרבה חולים פר יום, חולים שנזקקים לאשפוז פר יום, חולים שנזקקים להנשמה פר יום, ומתים פר יום. את הנקודה הזו כל קברניטי המדינה מנסים לדחות כמה שיותר. לכן בידודים, וסגרים, והרחקות חברתיות, ולדעתי לא רחוק היום שיהיו סגרים מוחלטים במקומות שבהם יש התפרצויות משמעותיות, ו/או התערבות של הצבא.

עכשיו בואו ננסה שניה לחשוב מה המשמעות של הדחיה הזו.

2

אם הממשלה היתה יכולה (כל ממשלה, לא רק הישראלית) היא היתה מעדיפה שכולם יידבקו במחלה, פשוט אחד אחד. אחד נדבק, רואים מה קורה, אם הוא לא בסיכון אז אחלה עוברים לבן אדם הבא. אם הוא בסיכון, יאללה לאשפוז, טיפול נמרץ וכו׳, והלאה לחולה הבא.

המציאות פשוט לא עובדת ככה, וממש חבל! בפועל, אנשים מדביקים אחד את השני, בלי שליטה, ודי מהר. אם מקדם ההדבקה הוא 2, אז רוב המדינה תידבק ממש מהר. אם מקדם ההדבקה הוא 1.2, אז חצי מהמדינה תידבק אבל יותר לאט.

כך או כך, כל עוד אין חיסון, יש שני דברים שיכולים לסייע להוריד את מקדם ההדבקה. הראשון הוא העליה בטמפרטורות. עודד קרמר שיתף היום מחקר חדש שיצא מסין שמראה שכל עליה במעלה אחת מורידה את מקדם ההדבקה בערך בשלוש מאיות.

שזה מעולה, כי עליה של עשר מעלות כבר תוריד את מקדם ההדבקה ב-0.3. בואי התחממות גלובלית! הא לך גרטה ת׳ורנברג! ועדיין, זה לא מספיק, כי מקדם ההדבקה עדיין יהיה גבוה מאחד (אף אחד לא באמת יודע מה מקדם ההדבקה כל עוד זה משתולל, אין דרך לדעת), מה שאומר שהנגיף ימשיך להתפשט.

הדבר השני שיכול לעזור להוריד את מקדם ההדבקה הוא אנשים שנדבקו, חלו, החלימו ופיתוח עמידות לנגיף. זה אומר שאם הם יבואו במגע עם מישהו חולה, הם כבר לא יידבקו ולא ידביקו אחרים. זה מוריד את מקדם ההדבקה. זה אחלה, רק שאין דרך לעשות את זה בצורה מבוקרת, כי אין דרך לשלוט במי נדבק ומי לא, ומי זקוק לטיפול רפואי ומי לא.

ולכן, המשמעות של כל הדברים האלה ביחד היא שאם נעשה הכל נכון, השיא הוא עוד מאוד מאוד רחוק מאיתנו. אם יש לכם תחושה, או תקווה, שבעוד חודש, גג חודשיים, נתעורר מכל הסרט הזה ונתחיל לשקם את עצמנו, אז אני מצטער, אבל לא נראה לי.

המסקנה היחידה שאני מצליח להגיע אליה היא שהשיא עוד רחוק מאיתנו. כמה רחוק? לא יודע, אבל רחוק. ואם תביאו בחשבון שבחורף הבא אנחנו נהיה כנראה לפני חיסון, ואז יתעורר גל חדש, אז תבינו שהשיא כנראה ממש רחוק.

בקיצור, ללהשטיח את העקומה יש תועלת – פחות אנשים ימותו ופחות אנשים יסבלו. לא רק חולי קורונה, אלא בכלל. אבל יש להשטחה הזו גם מחיר – זה ייקח יותר זמן. הרבה יותר זמן. ככל שנהיה מוצלחים בזה יותר, כך זה ייקח יותר זמן.

3

אוקיי, עכשיו מה? איך בדיוק חיים ככה כל כך הרבה זמן?

אז התשובה האמיתית היא שאני לא יודע. ומכאן, לדעתי, זה כבר נחלק לאיזה מין אנשים אתם מטבעכם, רואי שחורות או רואי טובות? איך אתם לוקחים את החיים באופן כללי? לאיזה תרחישים אתם נוטים לתת הסתברות גבוהה יותר?

אני יכול לדמיין מצב של הסתגלות. הסתגלות למציאות שבה כל הלמידה בבתי הספר ובאוניברסיטאות נעשית מרחוק. כולה. לא יפתחו מחדש את בתי הספר כל עוד מקדם ההדבקה גבוה. ההסתגלות הזו תהיה מאוד קשה ויהיו הרבה מאוד משפחות שיהיה להן מאוד קשה להרשות את זה לעצמן. תיכף אני אגיד על זה משהו.

אני יכול לדמיין מצב של הסתגלות גם בשוק העבודה. זה אומר שאיכשהו, אין לי מושג איך אבל איכשהו, מקומות העבודה יצטרכו להמשיך לייצר עם היעדר מסוים של כח האדם. עבודה במשמרות מופרדות היטב, הרבה מאוד הקפדה על סניטציה, היגיינה ושמירת מרחק. המון המון מהדבר הזה.

אולי בשלב מסוים, בהנחה שלמערכת הבריאות יישארו משאבים לזה, המדינה תתחיל לבדוק אנשים באופן יותר גורף להבין מי כבר חלה והבריא ונושא נוגדנים ולכן הוא לא מסוכן ויכול לחזור לעבוד באופן רגיל. אני לא יודע. אני רק יודע שככל שהמצב הזה יתארך, אחרי ההלם הראשוני, הברירה היחידה תהיה להסתגל.

אנחנו מין סתגלן. הסתגלנו להמון דברים בעבר, אנחנו יכולים להסתגל גם למציאות הזו. ככל שנבין מוקדם יותר שיש כאן מציאות חדשה ולא עניין זמני פעוט שאוטוטו נגמר ונוכל להזמין חופשה זולה בכרתים, כך נתחיל להסתגל אליו מהר יותר. מה שאומר שעסקים יחזרו לעבוד, והכלכלה תמשיך לתפקד. כך היה גם במלחמות, באינתיפאדה. כך יהיה גם הפעם. רק אחרת.

אני חושב.

סליחה, אני מקווה.

4

ודבר אחרון. אמרתי קודם שיש שכבות באוכלוסיה שייפגעו קשה יותר, שיהיה להן קשה יותר להתמודד עם המצב הזה ככל שהוא נמשך יותר זמן. אני חושב שבצד ההתמודדות הרפואית והמאמצים האדירים שצמרת מערכת הבריאות משקיעה בזה, הגיע הזמן שגם האוצר יתניע. כשם שאנחנו לא סתם כך מפקירים אנשים למות, כפי שהציע פרופ׳ יורם לס, כך אנחנו לא יכולים להפקיר אנשים לכרוע תחת המיתון שמגיע (אני לא חושב שלמישהו יש ספק לגבי זה שהוא מגיע).

יתניע פירושו ייכנס לנוהל חירום מוחלט, יבין שאנחנו בטריטוריה ללא מפה, ושכל מה שלימדו אותנו לא בהכרח תקף. אולי אני קצת מגזים, אז תורידו הגזמה, וזה עדיין יהיה מצב חירום.

משרד האוצר, לדעתי, צריך להתחיל להוציא דברים בומבסטיים החוצה. קרן הלוואות בערבות מדינה זה חמוד למשבר פיננסי, לא למשבר הנוכחי. זה לא משבר פיננסי. זה אפילו לא משבר ריאלי. זה משבר קיומי.

זה משבר קיומי עבור מי שהם עצמאים וכל העבודה שלהם נעלמת בבת אחת. הם צריכים רשת ביטחון. זה משבר קיומי עבור מי שהם מפוטרים מהעבודה ואין להם שום סיכוי למצוא עכשיו עבודה חדשה – גם הם צריכים רשת ביטחון. גם עסקים שהענף שלהם בבת אחת נעלם, וכו׳. הרשימה הזו עלולה להתארך כל עוד משרד הבריאות יצליח להשטיח את העקומה יותר ויותר.

לכן משרד האוצר ובנק ישראל צריכים להיות עמוק מאוד בתמונה, ולעשות כל מה שהם יכולים, אבל ממש, כל מה שהם יכולים, בשביל לאפשר לאנשים להישאר עם הראש מעל למים. דמי אבטלה זה פתרון ראשון, אבל צריך לוודא שהוא לא היחידי, ושהוא לא מוגבל בחצי שנה, כי לא בטוח שזה ייקח רק חצי שנה.

לאנשים יש חסכונות, למי יותר ולמי פחות, אבל הם עלולים להיגמר, ובכל מקרה חלק נכבד מהחסכונות האלה עכשיו נחתך בבורסה. המדינה צריכה לספק אורך נשימה למי שאין לו. זו המשמעות של מדינה. אם היא לא עושה את זה, אין לה משמעות.

אחרי זה נשלם את החשבון.

תגובות

  1. תוהה

    איך התרחיש הזה מתיישב עם ההתגברות על הקורונה בסין ודרום קוריאה? בינתיים הניסיון מלמד שמדובר בגל קשה אבל חולף תוך חודשיים אם מגיבים בנחרצות

  2. טוביה יעקובסקי

    שאיל, תודה ששתפת, מרתק כרגיל.
    אני לא כל כך רואה שלטון ימני קפיטליסטי מובהק חושב על משהו מעבר לברירה הטבעית, בעשור האחרון , מעבר להלוואות שצריך להחזיר , וזה רק מצביע על חוסר יכולת להבין את המצב האמיתי, באמת, לא נעשה כלום. מבחינת הכלכלה הקפיטליסטית הברירה הטבעית היא המלכה, כדוגמת יורם לס, דילול האוכלוסיה…

  3. הדר שטיינברג

    אני מעריך (טוב, מקווה זה יותר מדויק) שהמענה בטווח הקצר הוא הליך הבדיקה. זו הטכנולוגיה הקיימת. היא עובדת. היא לא מאד יקרה. צריך רק להיערך להפעיל אותה בסקלה של מאות אלפי בדיקות ביום. האתגר הוא לוגיסטי, ולא טכנולוגי.
    אפשרי?
    תזכרו תוך כמה זמן הצליחו האמריקאים לרשת את שדות התעופה במגנומטרים לאחר 11 בספטמבר.
    תזכרו תוך כמה זמן רישתה ישראל את כל המקומות הציבוריים במאבטחים בימי הפיגועים.
    מה שאני אומר (שוב, מקווה) זה שמישהו – הממשלות, או אולי השוק החפשי – ילמד לבצע את הבדיקות האלה מהר, באמינות, בזול, וללא סיכון לצוות הבודק. כך כל אדם יוכל לקבל ״אישור קורונה״ שיהיה תקף עד ש: יעלה על מטוס, יעבור ביקורת גבולות, יגיע לעבודה עם אנשים אחרים באותו חלל.
    ברגע שממשלה אחת תבצע את זה ביעילות, כל השאר יעתיקו.

    תהיו בריאים.
    הדר.

  4. יותם

    אבל מאיפה המדינה תשלם לכל האנשים האלה?
    משבר, אבטלה, ירידה בבורסה, זה אומר שאין למדינה הכנסות ממסים.
    ואם מתבססים על הלוואה, ממי היא תיקח הלוואה? הרי לאנשים אין כסף והסיכון מאד גבוה.

  5. פינגבאק: התרגיל הגלובלי של עבודה מהבית - CRM.Buzz

להגיב זה מגניב

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.