0.
בשבוע הבא, בדיוק ביום פיזורה של הכנסת ויציאתה לפגרת הבחירות, תמלא שנה לתחילת עבודתי ככתב הכנסת של "כלכליסט". בדיוק שנה מאז הגעתי אל מסדרונות הכנסת, אל קומות הוועדות, אל חדרי החדרים, אל הבחשנות, העסקנות, הגיוסים, הסגירות מתחת לשולחן, הקריצות, העקיצות, ההתקטננויות, הדילים, הפרות ההסכמים, תקיעות הסכין בגב, ההשפלות בפומבי, ועוד כהנה וכהנה כיד הדימיון הטובה עליכם.

0.
בתחילה הייתי צעיר פעור. כן, צעיר פעור. לא ידעתי אפילו מהיכן נכנסים למליאה. לא הבנתי איך אפשר לסקר ארבעה דיונים שמתקיימים במקביל בארבע ועדות שונות מבלי להיות נוכח באופן פיזי באותם הדיונים. לא הבנתי איך אפשר להעמיק ב-150 מלים, לא הבנתי איך אני אמור לגשת לאנשים כמו סילבן שלום או כמו חיים אורון ופשוט לדבר איתם כאילו יש לי על מה. לא הבנתי איך העסק עובד, הייתי משוכנע שכל מה שקורה בדיונים הוא ענייני ובלתי מבוים.

0.
כעת הכל כבר נראה לי אחרת מאד. היום, כשהגעתי עם בוקר לדיון הראשון בוועדת הכלכלה – דיון על משק החלב, אם תהיתם – לא יכולתי שלא להתמלא בחילה אל מראה בעלי האינטרסים, הלוביסטים, הח"כים המגויסים ושאר חורשי הרעה שנכנסו בזה אחר זה אל חדר הוועדה. התמלאתי בחילה גם מעצמי, על כך שהדברים לא רק שאינם זרים לי כבר, אלא ממש טבעיים משל היו חלק אינטרגלי מהשיטה. ואתם יודעים מה? הם חלק אינטגרלי מהשיטה.

0.
כמה דקות אחרי תחילת הדיון יצאתי החוצה. לא היה טעם שאהיה שם. בימים אלו, בהם המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי המשבר הכלכלי, וגם הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב הבחירות בארה"ב, למי כבר אכפת ממשק החלב ומהדילים הפוליטיים והאינטרסים הכלכליים שעומדים מאחורי ההצגה הגדולה שהתרחשה בחדר וועדת הכלכלה? לאפאחד, ולכן יצאתי משם והלכתי לחפש את מזלי בדיונים אחרים.

0.
בחדר וועדת הכספים התנהל משהו שהוא על גבול הפלילי, אבל אני מנוע מלדבר עליו, משום שהתחייבתי בפני מי שסיפר לי שלא אדבר על כך. אגיד רק שמדובר בתיקון לחוק ניירות ערך, שמעניק לרשות לניירות ערך סמכויות חקירה השוות לאלה של המשטרה. חלק מן הח"כים התנגדו להצעת החוק הזו, שהיא הצעה ממשלתית, ודי לחכימא ברמיזא.

0.
משם, לוועדת הכנסת. הלכתי לשאול את יו"ר סיעת הליכוד, גדעון סער, מה נסגר עם חוק ההוצאה לפועל. אין לכם מושג על מה אני מדבר, אז אני פשוט אגיד לכם שמדובר באחד הפלונטרים הלוביסטייייים שמישהו הצליח לייצר. באמת, אחד הקשים. חצי יום בזבזתי על לכתוב על זה ידיעה לעיתון – על איך מאמצי הלובינג של לשכת עורכי הדין (בעיקר) הביאו לכך ש-1,200 אנשים, המפונים מדי שנה מבתיהם בגלל שאינם עומדים בתשלומי המשכנתא, לא יהיו זכאים לדיור חלופי מטעם הבנקים. בסופו של דבר, ממש ברגע האחרון, דברים השתנו והידיעה לא נכנסה לעיתון, אלא רק הלכה לאתר האינטרנט. בכל אופן, הנה הפרשנות שהייתה אמורה ללוות את הידיעה בעיתון, סתם בשביל שתבינו את האווירה המגעילה שאני שוחה בה מדי יום:

מישהו במשרד המשפטים עשה טעות היסטורית כאשר כרך באותה הצעת חוק את נושא הדיור החלופי עם נושא שכר הטרחה של עורכי הדין בתיקי ההוצאה לפועל. שכן מהלך זה הביא לכך שהממשלה, וועדת החוקה, נאלצו להתמודד עם סוללת לוביסטים כפולה ומכופלת שהתנגדה להצעת החוק. לא פחות מארבעה משרדי לובינג עסקו בחוק ההוצאה לפועל, והתוצאה לפניכם. לדברי גורמים בוועדת החוקה, עיקר הלחצים הופנו מצד לשכת עורכי הדין, שככל הנראה שהפגיעה בשכרם חשובה להם מהצורך להגן על מי שמפונים מבתיהם.
מה שהעניק לסיעת ש"ס את האפשרות הנוחה להודיע כי תתנגד להעלות את חוק ההוצאה לפועל להצבעה היא הודעתו של יו"ר ועדת החוקה, פרופ' מנחם בן-ששון, לפיה יילחם על העלתה להצבעה של הצעת חוק אחרת, הנוגעת להסכמי ממון בין בני זוג המבקשים להתגרש. מדובר בהצעת חוק שתפגע בסמכות בתי הדין הרבניים, דבר שאינו לרוחה של ש"ס.
אז אם חשבתם שבימי הבחירות מבקשים חברי הכנסת להיטיב עם הציבור, חישבו מחדש. עובדה היא שגם בימים אלו, השיקולים הפוליטיים והאינטרסים הכלכליים, גוברים על הכל.

0.
ואם זה לא מספיק, באותו הזמן התנהל דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא ההתנהלות של בתי הזיקוק ומשפחת עופר. כיף גדול.

0.
אה ו, וועדת ההסכמות של הכנסת – יואל חסון ,דוד טל, גדעון סער – החליטה שלא להביא להצבעה בקריאה ראשונה טרם פיזור הבחירות שתי הצעות חוק סביבתיות, משום ש"הן לא נמצאות בקונצנזוס". מדובר בהצעת חוק להפחתת פליטות גזי חממה (כי זה נורא קונטרוברסלי, באמת, לא ידעתם?) ובהצעת חוק אחרת, שמטרתה (שימו לב, זה די מדהים) לבטל את הפטור שמקבלות חברות הסלולר עבור הקמה של אנטנות סלולריות בדרכים לא ממש כשרות. כן כן, את זה הצליחו הלוביסטים לעשות היום. סתם שתדעו מה פספסתם היום בבית המחוקקים. בבית הנבחרים שלכם. כן, אלה שבעוד מאה ימים אתם הולכים לבחור בהם שוב. רק מתוך טיעון לא רציני שקדושת הדמוקרטיה מחייבת אותנו להצביע. כי מי שמצביע, משפיע.

רק לא על הדברים הנכונים.