יום שבת אחד, הפיהוקים מקיר אל קיר, אני נמצא במערכת העיתון בתל אביב, מתחיל לעבוד על הכתבות ליום ראשון. פתאום נוחת מייל חדש בתיבת הג'ימייל שלי. בתנועה מכנית אני שולח יד ימין אל העכבר, עובר לתיבת המייל. במבט ראשון אני קולט שהמייל החדש הוא מאת FWCTC, ואני כמעט שולח אותו לספאם. אבל אז אני מביט גם בשורת הכותרת וקורא שם:

2010 FIFA World Cup South Africa TM – Ticketing Update

אוקיי… אני ממהר לפתוח את המייל, ומתחיל לרוץ על השורות:

מר אמסטרדמסקי היקר… מספר ההזמנה שלך הוא… בהמשך למועמדותך שנרשמה במערכת הזמנות הכרטיסים של פיפא… בלה בלה בלה… בקשתך נכנסה להגרלה של השלב הראשון של מכירת הכרטיסים… בלה בלה בלה… בלה בלה בלה… אנו שמחים להודיעך כי הכרטיסים שמופיעים מטה… בלה בלה בלה…. רגע. רגע… מה זה היה?
אנו שמחים להודיעך כי הכרטיסים שמופיעים מטה נשמרו בעבורך לאחר תום שלב ההגרלה….

!!!!

בשלב הזה אני קופץ כמו אידיוט ממקומי על יד השולחן ורץ לחדר של הבוס. "זכינו במונדיאל, זכינו במונדיאל!" אני צועק עליו. הוא מביט בי במבט מוזר, משל היה ילד שראה לראשונה את השדיים הגדולים של המטפלת שלו בזמן שזו החליפה חולצה, אבל אין לו מושג מה לעשות עם הסנסציה הזו. האנשים האחרים שישבו בחדר של הבוס שלי נראו משועממים עד משועממים פלוס, ולא הבינו על מה המהומה. שניה אחרי שהבוס שלי התעשת רצתי בחזרה אל המחשב, והוא אחרי. גללתי את המייל מטה, וראיתי:
זכינו בהגרלה בשלושה משחקים מתוך חמישה שניסינו להתקבל אליהם. יש לנו 12 כרטיסים (בסך הכל) לרבע גמר אחד ולשתי שמיניות גמר. לא הצלחנו לקבל כרטיסים לחצי גמר או לגמר עצמו. רגע של בעסה קלה שנמהל מהר מאד בהתרגשות גדולה. מיד אני שולח את המייל לשני חברים אחרים. הטלפונים מתחילים לרוץ, גם הסמסים. אנשים מחליפים את הסטטוס שלהם בג'ימייל לרגל האירוע, בני ישראל יוצאים במחולות מחניים ברחובות, נשים מתעלפות כשרטט קל של עונג עוד ניכר על שפתיהן האדומות, במקסיקו אנשים בורחים משפעת החזירים.

אחר כך חזרתי לעבוד. הו, כמה עבדתי. רק לפנות ערב חזרתי להיהנות מן ההתרגשות. אחרי שבפעם האחרונה לא הצלחנו לעבור את ההגרלה, הפעם זה עבד. ברכוני נא. ביוני 2010 אטוס עם חבריי ליוהנסבורג, שם אצפה בשלושה משחקים לקראת סוף טורניר גביע העולם בכדורגל, הידוע בכינויו העולמי, המונדיאל. עם המזל שלי אלה יהיו משחקים של קמרון-אקוודור וגו', אבל למי אכפת. אני אהיה במונדיאל.

אם תרצו, אנופף לכם לשלום מן היציע. אתם תביטו מהופנטים במסך, תחפשוני בין מיליוני האנשים המריעים, המשולהבים, ואז לשבריר שניה, כשהמצלמה הראשית תתמקד עלי, תראוני פתאום. לרגע קל תחשבו, "יו", אבל אז המצלמה תעבור להתמקד במישהי עם שיער זהוב ועיניים תכולות שתעודד את נבחרת שוודיה, והמחשבה שהחלה להתרקם במוחכם תתחלף במחשבה אחרת, נעימה יותר.