לפעמים, הממשלה עובדת לאט.
ממש לאט.
מה שלא מפריע לדרג הפוליטי לגזור קופון אחרי קופון אחרי קופון, על אותו הדבר בדיוק.
הנה דוגמא.
בדצמבר 2015, סביב דיוני התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2015-2016, פרסמתי בכלכליסט (ובמקביל גם רוני לינדר-גנץ בדה-מארקר) ששר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן סגרו ביניהם על תקציב נאה מאוד של 900 מיליון שקל לקיצור תורים במערכת הבריאות הציבורית. חוזר שנית, זה היה בדצמבר 2015, הנה הכותרת, בשביל שתאמינו לי:
זה לקח כמה חודשים מאז הפרסום הראשוני, אבל הסיכום הסופי בין השרים הגיע בפברואר 2016. ואחרי שהושג הסיכום על כמה כסף, כל מה שנשאר הוא להחליט איך מחלקים את הכסף (לקופות החולים ולבתי החולים).
אבל זה לקח זמן. המון המון זמן. הזמן הזה חלף, וחלף, וחלף, והכסף הגדול שהובטח למערכת הבריאות לא הגיע. רק בספטמבר 2016, כמה שנה אחרי הפרסום הראשוני, הוציאו משרדי הבריאות והאוצר הודעה חגיגית – תכנית הקיצור תורים יוצאת לדרך! סוף כל סוף הוחלט איך לחלק את הכסף, ולמי.
הנה הציטוטים של שר האוצר ושר הבריאות מההודעה המשותפת לעיתונות, בספטמבר 2016:
רק שאז לא קרה כלום.
לא הרבה, בכל אופן. משרד הבריאות התחיל לטפטף מעט כסף למערכת הבריאות, אבל מסתבר שבמשרד טרם החליטו איך להעביר את הכסף הגדול לשטח (לקופות החולים? לבתי החולים? היו מלא טיעונים לכאן ולכאן), וחוצמזה מרחו את הגיבוש של תקנות שהיו אמורות להיכנס לתוקף במקביל לתכנית הזו (להגבלת היכולת של הרופאים במערכת הפרטית לגרוף אליהם חולים מהמערכת הציבורית).
ושוב חלף זמן, המון המון זמן. ואז, ביולי 2017, יצאה עוד הודעה לעיתונות חגיגית ומשותפת ממשרדי האוצר והבריאות. תחת הכותרת שבישרה כי שרי האוצר והבריאות חתמו על התקנות לקיצור תורים, התבשר הציבור הישראלי – שוב – שהממשלה עומדת להשקיע 900 מיליון שקל בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. והנה שוב הציטוטים החגיגים של שרי האוצר והבריאות מתוך ההודעה לעיתונות:
מזהים איזה מוטיב חוזר?
והיופי? שזה לא נגמר כאן.
כי הכסף לא עבר.
בכלל.
עד השבוע. השבוע, בנובמבר 2017, סוף סוף, אפשר רק לקוות, הכסף סוף סוף התחיל לזרום. נובמבר 2017, כלומר שנתיים פחות חודש מהפרסום המקורי על התכנית הזו, הכסף (אינשאללה) יתחיל לזרום לשטח. ואם כבר מזרימים כסף, למה לא להוציא איזו הודעה חגיגית לעיתונות. וזה בדיוק מה שמשרדי האוצר והבריאות עשו השבוע. תחת הכותרת החגיגית "מוציאים לדרך את התכנית לקיצור תורים", אפשר היה למצוא ציטוטים חגיגיים גם של השרים עצמם. אני מניח שתזהו את המוטיב החוזר. הנה:
אני יכול רק לקוות שהתכנית הזו אכן סוף סוף תצא לדרך ותתחיל לעבוד, כי זו באמת תכנית חשובה מאוד למערכת הבריאות הציבורית, ולכיס של הציבור הישראלי, בלי ציניות. אבל אם לא, אם הכסף לא יעבור בגלל סיבות פנים-ממשלתיות, עד שמישהו יפתור עוד בעוד כמה חודשים, תהיו בטוחים שזו תהיה סיבה למסיבה, תירוץ טוב להוציא עוד הודעה חגיגית לעיתונות.
כמובן שהאשם בכך לא נופל על הפוליטיקאים, שפועלים במקרה הזה באופן אופטימאלי ובהתאם לתמריצים שלהם, אלא על התקשורת, שמפרסמת את ההודעות האלו בכותרות ראשיות מבלי להתייחס למציאות בפועל. תפסיקו לפרסם אותם, והפוליטיקאים יפסיקו לשקר.
תכלס אנחנו בעיקר לומדים שהדוברים כאלו עצלנים שהם אפילו לא טורחים לשנות את ההודעות שלהם. העתק-הדבק
ומה שנאמר מעלי – הגיע הזמן לדייק יותר בכותרות: השר אמר ש.. אף כי בפועל הדברים טרם הוחלטו.
ולא לעשות העתק-הדבק להודעות
אנחנו נמצאים במצב מעולה לעומת רוב המדינות, אז למה כל הזמן להתלונן?
ברוכים הבאים לעולם הפרסום של שנות המילניום.
מה קרה שפתאום זיהית תופעה שנמצאת אתנו כבר שנים?