קיבלתי את התכניה של הסינמטק לחודש ספטמבר. נרגש, כתמיד, נכנסתי לשירותים והתחלתי לדפדף.
והנה, כפי שכבר ידעתי מאינשהו, סרטו של מיקי רוזנטל, שיטת השקשוקה, יוקרן בסינמטק (ירושלים, ירושלים) ב-15/9.
אז דפדפתי להנאתי והגעתי לתאריך המדובר, וביקשתי לראות מה התקציר שכתב הסינמטק על הסרט.
והנה, הפתעה. אנשי הסינמטק, הידועים בכל החלד בכולם הפנומנלי לכתוב את התקצירים המהללים והפיוטיים ביותר אודות הסרטים המביכים ביותר, הסתפקו בתיאור הבא:
העיתונאי מיקי רוזנטל והבמאי אילן עבודי יוצאים למסע המנסה לברר את יחסי ההון עם השלטון במדינת ישראל. הנוסע מתמקד בניסיון להבין "כיצד זורמים מיליארדים" מהכיס הציבורי אל משפחות האלפיון העליון. במהלך הצילומים נתקל רוזנטל בקשיים שמאלצים אותו להכריע בין מצפונו העיתונאי לבין הידיעה שהשלמת הסרט תפגע בהמשך הקריירה שלו. (91 דקות, עברית)
מובן מאליו שלסינמטק אין כל עמדה ביחס לאמיתות הטענות המועלות בסרט, וכי אין לראות בעצם הקרנת הסרט משום עמידה של הסינמטק מאחורי הנטען בו. יש להדגיש שהשיקול המדריך את הסינמטק בהחלטה להקרין את הסרט הוא שיקול קולנועי-אמנותי-ציבורי, ולא מידת האמת או אי האמת שבטענות המועלות בסרט.
(ההדגשה שלי, הכסת"ח במקור)
אהה.
א. מדהים שלא כתוב שם אפילו פעם אחת "משפחת עופר".
ב. הם לפחות מקרינים את הסרט, בניגוד לשפנים בטלוויזיה שלא הסכימו.
ג. למה שלא יקרינו בסינמטק את האח הגדול בלייב? זו יכולה להיות חוויית צפיה מדהימה. לראות מיץ של זבל – בדולבי וסראונד.
תשים כבר rss כללי לתגובות, יא שפנפן
אז זהו, שאני מתבייש לומר שלא הצלחתי להבין איך אני עושה את זה. המומחים מוזמנים לסייע.
תחילת הפוסט שלך הזכירה לי שהיום בעבודה הלכתי לשירותים, נכנסתי לתא החביב עליי ומצאתי:
א. אסלה עם כמה שיירים שלא ירדו עם השטיפה וחיכו לאולגה המנקה.
ב. עיתון כלכליסט מקופל ונשען על הקיר, מחכה למישהו אחר.
אז נזכרתי בך.
בגלל הכלכליסט, כמובן.
[יש להדגיש שהשיקול המדריך את ברוטוס בהחלטה לכתוב את התגובה הוא שיקול ספרותי-אמנותי-ציבורי, ולא מידת האמת או אי האמת שבטענות המועלות בתגובה.]
אדר, בתיאבון: https://amsterdamski.com/comments/feed/
באתר של סינמטק חיפה אין כסת"ח נכון לרגע כתיבת התגובה, http://www.ethos.co.il/cinema/FilmFrame.asp?FilmID=4103
אם זה מה שמאפשר להם להקרין את הסרט, שיבורכו.