באוצר לא רוצים שתדעו שהכסף שלכם אצל אריסון. ודנקנר. ותשובה

1
שמעו סיפור על האנשים שלא רוצים שתדעו היכן נמצא הכסף שלכם. כלומר הם רוצים, אבל לא עד הסוף. הנה זה בא.
השבוע אגף שוק ההון במשרד האוצר עשה משהו שלרוב הוא לא עושה. למעשה, הוא אף פעם לא עושה: הוא פרסם מידע לציבור אודות מה קורה בתוך החיסכון שלו לפנסיה. מדובר במסמך שהוא פרי של עבודת נמלים ממש - איסוף כל הנתונים מכל גופי הפנסיה בישראל, קטנים כגדולים, וניתוח ההשקעות של הכסף. או במלים אחרות - מיפוי המקומות שבהם הכסף שלכם הושקע על ידי האנשים שמנהלים לכם את הכסף.

2
הממצאים של העבודה, אגב, מרתקים, הגם שכבר ידועים בשלב הזה. בכל זאת, האוצר לא ניחן ביכולת להיות עם היד על הדופק, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. על פי המסמך, האנשים שמנהלים לכם את החסכונות שלכם לפנסיה משקיעים את הכסף שלכם פחות או יותר באותם המקומות.

למשל, הם מלווים חלק גדול ממנו לקבוצה קטנה של גופים, של חברות, של טייקונים. וליתר דיוק, בערך מחצית מהכסף של החוסכים שמשמש למתן הלוואות (כלומר, לרכישת אגרות חוב קונצרניות) ולרכישת מניות הולך ל-10 הקבוצות העסקיות הגדולות במשק. בערך 32% הולכים לחמש הקבוצות הגדולות במשק.
במלים אחרות, הריכוזיות והיעדר התחרות בשוק הפנסיה הן כפולות, ומתקיימות בשני הצדדים של פס הייצור של הפנסיה שלכם. בצד אחד של פס הייצור, בנקודת הכניסה לשוק הפנסיה, 5 חברות ביטוח שולטות ב-97% משוק הפנסיה, כך שהתחרות ביניהן מעטה יחסית. וגם בצד השני של פס הייצור, בנקודה שבה האנשים שמנהלים את כספו של החוסך צריכים לבחור היכן להשקיע כל שקל ושקל, גם שם השוק מאוד ריכוזי, כי הכסף הולך פחות או יותר לאותם המקומות.
שווה מאוד לקרוא את העבודה. היא זמינה לקריאה כאן.

3
עד כאן הכל בסדר. אבל על אף הערך הרב שבעבודה של משרד האוצר, ובעיקר בעובדה שסוף סוף הוא מפרסם לציבור עבודה שכזו, באוצר החליטו שלא ללכת עד הסוף.
בעמוד 13, תחת שם הקוד "חשיפה לקבוצות עסקיות גדולות", משרד האוצר מראה כמה אחוזים מכספי הפנסיה חשופים לטייקונים הגדולים במשק. טבלה של עשר עמודות ו-15 שורות מפרטת בפירוט נמרץ כמה אחוזים מקופות הגמל ומביטוחי המנהלים ומקרנות הפנסיה מושקעות בטייקונים.
הכל נחמד, רק דבר אחד שכחו במשרד האוצר לגלות לציבור: באיזה טייקונים מדובר. שכן במקום לחשוף בפני הציבור איזה חלק מהכסף הגיע לקבוצת אריסון, ואיזה הגיע לקבוצת דנקנר, ואיזה לקבוצת דלק, ולקבוצת עופר וכיוצא באלה, באוצר העדיפו להסתפק במספרים חסרי שם ופנים. קבוצה 1, קבוצה 2, קבוצה 3, וכך עד קבוצה 10.

זה נראה כך:

למה האוצר עשה את זה ככה? לא יודע. זה בעיקר מוזר לנוכח העובדה שלא מדובר בסודות מסחריים אלא במידע גלוי שמופיע במפורש בקבצי אקסל שגופי הפנסיה מחויבים לפרסם לציבור ונמצאים באתרי האינטרנט שלהם. רק שהמידע הזה לא נגיש לציבור משום שבשביל לראות את התמונה הגדולה צריך לדעת איפה למצוא את קבצי האקסל האלה, איך לקרוא אותם, איך לחבר אותם וכיוצא באלה. ואפילו אז, מדובר באמת בעבודת נמלים שיכולה לקחת ימים רבים. תאמינו לי, עשיתי אותה בעבר. לפחות חלק ממנה. לכן לא לגמרי ברור מדוע האוצר בחר להסתיר מידע שגלוי לציבור, בפרט לנוכח העובדה שבאוצר כבר טרחו ואספו נתון לנתון והרכיבו את התמונה הגדולה, ודווקא אז השחירו חלקים ממנה משל היו אחראי משמרת מתחיל בצנזורה הצבאית.

4
שאלתי את משרד האוצר מדוע לא פרסמו את שמות הקבוצות העסקיות לציבור, אבל לא קיבלתי שום תשובה. בהיעדר תשובה, נשאר רק לנחש. אז הנה הניחוש שלי. אני מנחש שבמשרד האוצר חששו מכותרת בסגנון "האוצר חושף: 10% מכספי הפנסיה הגיעו לידי שרי אריסון", או "האוצר קובע: דנקנר לקח מהחוסכים 7.3%", ולכן העדיפו להצניע את העובדות מאחורי מסך אנונימיות.
לפי הבדיקה העצמאית שלי, שנעשתה בסוף 2012 ותוצאותיה פורסמו בכתבה הזו, הכסף של החוסכים לפנסיה הלך לקבוצות הבאות, על פי החלוקה שמופיעה בתמונה הבאה:

ייתכנו שינויים בסדר בין הבדיקה שלי לבין הבדיקה של האוצר (שנעשתה בתאריך מאוחר יותר, וכללה גופים רבים יותר), אבל אלה הקבוצות. מקסימום הסדר השתנה.

אז שתדעו שהכסף שלכם הגיע לידיים של אריסון, ושל דנקנר, ושל תשובה, ושל עוד כמה כאלה. ושתדעו גם שבאוצר לא באמת רוצים שתדעו מה התמונה הגדולה.