1.
בנימין נתניהו הוא גם שר הבריאות, למי ששכח.
2.
בעיני, העובדה שהממשלה הצליחה להחליט את מה שהחליטה לגבי עניין מיגון בית החולים ברזילי באשקלון, היא עוד חוליה בצרור שרשראות הסיבה-תולדה הכרוכות זו בזה שחוליה אחרת בהן היא העובדה שנאלצנו לחתוך שחתכנו לילד הטרי שלנו את קצה הבולבול הבריא שלו.
למי שמסרב להבין ששני הצדדים של המשוואה שווים, אנסה לפשט. הממשלה החליטה להזיז את פרויקט המיגון של בית החולים האשקלוני במטרה שלא לחלל קברים (באופן אירוני, ככל הנראה קברים פאגניים). אחת הסיבות להחלטת הממשלה, ואולי המרכזית שבהן, היא הכבוד להלכה, או הפחד ממנה, או הפחד ממי ששמו עצמם לנציגי האלוהות עלי אדמות, או הפחד מההשלכות של הסתכסכות עם אנשים שכאלה.
ומהי הלכה אם לא מסורת, מנהגים שהיו נהוגים בידי חבורה שרירותית לחלוטין של אנשים, בורים יותר או פחות, מספר רב למדי של שנים, מסיבות שפעם, בפרה-היסטוריה, אולי היו אקטואליות ומוצדקות למדי, ואולי מעולם לא היו.
זו גם הסיבה שבגללה נאלצנו לבצע ביצענו לבסוף את מה שקרוי בישראל ברית מילה.
אם העניין הראשון מקומם מישהו מקוראי הבלוג הזה, הרי שגם העניין השני צריך לקומם אותו, ולו בשביל להיות קונסיסטנטי עם עצמו. אחרת, בעיני, הוא סתם צבוע. ואל תגידו לי "זו רק חבורה של חרדים קיצוניים", כי זו לא. זו ממשלת ישראל, ומרבית השרים שהצביעו בעד ההחלטה מוגדרים "חילונים" לחלוטין.
3.
פה היה קטע ארוך על שר התמת פואד בן אליעזר שבקריאה שנייה נראה לי מיותר, סתמי ולא מעניין. אז מחקתי אותו. אבל בשביל לגרות את בלוטות הטעם, ככה הוא היה אמור להסתיים:
ואני שואל – כמה כותרות יכול שר בישראל לקבל על שטות שכזו. מילא האיש היה ממציא משהו. מכונית מעופפת, מלפפון על בטריות, בורקס שלא נגמר, משהו. אבל הוא כולה טס לסוצ'י. אני די בטוח שחוץ משניים שלושה קונדיטורים באזור, אין ממש הרבה אנשים שיפיקו תועלת ישירה מנסיעת השר בן אליעזר. בפרט כשמדובר באולימפיאדת חורף, ועוד כזו שתתרחש עוד ארבע שנים.
4.
עוד ארבע שנים בדיוק הילד שלי אלון ילדוש יהיה בן ארבע וחודש. בשבילו, אולי, נראה לי שאחיה מחדש את הבלוג הזה. בשביל שגם עוד ארבע, ועוד עשרים וארבע שנה יידע בדיוק איך נראית המדינה בה הוא חי.
