1.
לפני כחודשיים, כשהכנסת חזרת מהפגרה, רגע לפני שהתפזרה לפגרה נוספת, המשבר הכלכלי כבר נתן את אותותיו במשק. בעצת העורך שלי, כתבתי טור על כך שבחודש ינואר הקרוב ייהנו חברי הכנסת ויתר נבחרי הציבור מתוספות שכר משמעותיות – כגובה עליית המדד או כגובה עליית השכר הממוצע במשק – וכי יעשו יפה חברי הכנסת לו יחליטו להקפיא את העלאות השכר הללו כדוגמא אישית. יתר על כן, ניגשתי ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ דוד טל, ושאלתי אותו אם הוא מתכוון לעשות משהו בנידון, שכן הנושא נמצא בסמכותו. הוא ענה שלא, שהנושא לא נמצא על סדר היום, ושלא נראה לו שהוא יעלה על סדר היום בקרוב. אמרתי לו שאם הוא מתכוון לעשות משהו בעניין שיודיע לי (אני לא מוצא את הטור הזה באתר שלנו, אולי הוא לא הועלה אף פעם, אבל אני נשבע שפרסמתי אותו בעיתון).

2.
לפני כשבועיים, פרסם המתחרה שלי, צבי זרחיה, ידיעה בלעדית בדה-מארקר על כך שח"כ טל, וכן יו"ר ועדת הכספים, פרופ' אבישי ברוורמן, מתכוונים להוביל את הקפאת תוספות השכר של חברי הכנסת ויתר נבחרי הציבור. דמי רתח. ח"כ טל מכר אותי תמורת נזיד עדשים. סחתיין לזרחיה. ובכל מקרה, עם ובלי קשר למרירות האישית שלי, סתם רציתי שתדעו עד כמה מוצקה דעתו של ח"כ טל, ועד כמה היא מושפעת משיקולי בחירות. ככה, כשירות לציבור.

3.
מלבד זאת, באותו יום בו פרסמתי את הטור ההוא בעיתון, פגש בי במסדרונות הכנסת אחד הח"כים שאני באמת מעריך ומכבד (ולכן אני לא מזכיר כאן את שמו), ואמר לי משהו בסגנון "קודם תקפיא אתה את תוספת השכר שלך". אני מודה שזה נאמר בספק רצינות ספק הלצה. ועדיין, לא יכולתי שלא להרגיש טעם חמוץ מאד בפי כשקיבלתי אתמול בערב סמס מעוזרו הפרלמנטרי של אותו הח"כ, לפיו הוא קורא לבכירי הבורסה בתל אביב לקחת דוגמא מחברי הכנסת, ולא להעלות את שכרם. אני בכוונה לא שם לינקים, אבל מי שיעשה חיפוש זריז יבין בדיוק למי אני מתכוון. אבל זה יפה שהוא מחליט לנכס לעצמו דוגמא אישית שמלכתחילה נדמה כי לא היה מצויד בה (ציינתי זאת גם בפני העוזר הפרלמנטרי שלו, ולשמחתי לא הייתי צריך להעלות את הדברים של אותו הח"כ לאתר, כי מישהו אחר כבר עשה את זה).

4.
שבת שלום. בירושלים קר כמו אני לא יודע מה, והרדיאטור המסכן שלנו כורע תחת הנטל.