לקוראי "תחשוב טעים, יהיה טעים", הרי הודעה:
הערב קרה משהו שקיוויתי שלא יקרה בבלוג הזה, אבל הנה, הוא קרה. מוג לב שכמותי, הורדתי את אחד הפוסטים האחרונים שכתבתי. בעקבות מה שכתבתי, התקשר אלי מישהו, אמר מה שאמר, גרם לי להתייעץ עם מאן דהוא, עד שהגעתי למסקנה שאת הצדק מוטב לחפש במקומות אחרים, בעיקר במקומות בהם יש לך גב שמעניק לך ייעוץ משפטי, או – לחילופין – כשיש לך מספיק כסף להגן על עצמך מאנשים רעים.
עמכם הסליחה. נפגש במלחמות מוצדקות.
אכן, נראה היה שבדקת כמה גבולות בפוסט ההוא.
ראשית לא נורא בכלל, אני משער שזה חלק מהמשחק בניהול בלוג שכזה. לא קרה כלום.
שנית, האמת היא שאני די שמח שהפוסט ההוא ירד מכאן. נכון שאני לא מכיר את המציאות הזו טוב כמוך אבל איכשהו הפוסט ההוא נראה לי כמו כניעה לציניות מוחלטת.
RSS, לא נשכח ולא נסלח