אבא לא מריר

1.
גד ליאור, כתב ידיעות אחרונות, פרסם הבוקר את הסיפור הבא:
בעוד שבכל המשק מקצצים שכר ומפטרים עובדים, בבנק ישראל יקבלו תוספות שכר של עשרות אלפי שקלים בתחילת 2009. באמצעות הסכמים שנחתמו עימם והסכמות שהתקבלו רק לאחרונה בין ההנהלה לוועד העובדים, הצליחו עובדי הבנק המרכזי לזכות בתוספות שכר נכבדות, שאינן ניתנות בשום מקום עבודה אחר במגזר הציבורי.

2.
בשעה 09:24 העלה אתר גלובס את הידיעה הזו, שחתומה בידי "שירות גלובס" ואדריאן פילוט. הידיעה למעשה מועתקת מידיעות אחרונות (עד כאן החלק של שירות גלובס) בתוספת תגובה של בנק ישראל לדברים, שאותה הביא אדריאן.
להמשך קריאה

ראיון עם מנואל

היום היה לי יום מעניין. פגשתי אדם מעניין, שאמר דברים מעניינים, ועשה לי שוב חשק לחזור ללימודי הכלכלה. כשיצאתי מחדרו של האדם המעניין הזה, חיכו בחוץ שלושה אנשים שעמדו להיכנס אליו. שניים מהם היו מתרגלים שלי במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בזמן שלמדתי לתואר הראשון. באופן מקרי, שניהם (גם אז גם עתה) עשו לי חשק גדול שלא לחזור ללימודי הכלכלה.

אתם מוזמנים לקרוא מחר את העיתון, את הראיון (הקצר) והמעניין, עם האדם המעניין. מקווה שתמצאו בזה עניין.

ויש הבהרה: מחר, כשכבר אוכל לכתוב כאן את שמו המפורש, אכתוב. לעת עתה, חידה.

והנה הפתרון: ראיון עם פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. קריאה נעימה.

תעלולציה

1.
לידיעות בלעדיות בעיתון, לרוב, יש מחיר. הנה דוגמא עדכנית. הבוקר פרסם כתב האוצר של דה מארקר, מוטי בסוק, את פרטי תכנית החירום של משרד האוצר, להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי. על פי בסוק, משרד האוצר יציג את התכנית במסיבת עיתונאים מחר (על פי דובר המשרד, שלומי שפר, אולי אולי זה יהיה מחרתיים). הישג עיתונאי מכובד.

2.
ומה בתכנית? על פי בסוק, הפניית 10 מיליארד שקלים להשקעה בפרויקטי תשתיות (בניסיון להתניע את המשק, ברוח כללי הכלכלה הקיינסיאנית), הכפלת תקציב המדען הראשי (שיעמוד על 3 מיליארד שקלים), העברת תקציבים לפריפריה, הזרמת כספים לקרנות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, הקלות בתחום המיסוי, ועוד.

3.
אבל איך מממנים תכנית כזו? כאן בסוק נכשל, למיטב הבנתי הכלכלית. על פי בסוק:

להמשך קריאה

תרמתי דם

אם מעניין אתכם לעקוב, בשל שינוי בחוק מימון מפלגות מבקר המדינה התחיל לפרסם באתר האינטרנט שלו באופן שוטף את רשימת התרומות שמקבלים המועמדים במפלגות השונות במסגרת מערכת הבחירות הנוכחית. ליתר דיוק, המבקר מפרסם באופן שוטף את התרומות שהמתמודדים מדווחים עליהם. הרשימות נמצאות כאן.
לשם הבהרה, ישנם מועמדים ששמם מופיע באתר, אבל אין להם שום תרומות מדווחות. מבירור מול אתר מבקר המדינה עולה כי מדובר במתמודדים שנרשמו למערכת הדיווח השוטף, אולם טרם העבירו דיווחים. סביר להניח כי ככל שמערכת הבחירות תתקדם, כך הנתונים יתמלאו עוד.

לכל מי שמתעניין בנושאי ההון-שלטון, האתר הזה שווה מעקב. תבלו.

עמימות

 

1.
כבר שבוע בערך שנפוצות ידיעות משונות בכלי התקשורת על כך שהשר ללא תיק, עמי אילון, נמצא במגעים עם מרצ בשביל לעזוב את מפלגת העבודה ולעבור למרצ, או מרצ החדשה, או מה שזה לא יהיה שמתבשל שם משמאל. נכון לעכשיו, לפי מזל מועלם מהארץ, אילון ביקש להיות מס' אחת ברשימה החדשה, אבל ג'ומס סירב, ואילון ככל הנראה ישתבץ במקום השני.

2.
מרגע שהתחילו הידיעות הללו לפוץ בתקשורת, התחלתי לחוש אי נוחות קלה. עם כל ידיעה חדשה, תחושת האי נוחות גברה. התחלתי להשתומם, ביני לביני, מי הוא ומה הוא עמי אילון, שהוא חושב שמגיע לו לעמוד בראש מפלגה כלשהי, קל וחומר בראש מפלגה קיימת שמסתדרת לא ממש רע בלעדיו. מהם ההישגים הפוליטיים, המדיניים או הפרלמנטריים שלו מאז שנכנס לממשלה, בספטמבר 2007, בשביל לכהן כשר בלי תיק, לאחר שאמר במפורש שהוא לא מתכוון לעשות דבר שכזה? מה לעזאזל האלקטורט שלו?

3.
לכן שמחתי מאד לקרוא את המאמר הזה של יוסי ורטר. ורטר, עיתונאי שאני מאד מאד מעריך, ובין הבודדים בתחום שאומרים את האמת, רק את האמת, ולרוב גם את כל האמת – במידת דיוק מרשימה מאד – כתב על אילון את הדברים הבאים (המאמר כולו מבריק ובהחלט שווה קריאה): להמשך קריאה