אבד: מר כלכלה. המוצא הישר מתבקש להחזירו לרחוב בלפור

מה לעזאזל עובר על נתניהו? ראש הממשלה החליט להגיע היום, למיטב ידיעתי די במפתיע, לוועידת ״גלובס״ לעסקים. שם, אחרי קדנציה שלמה בה התעלם מהזירה הכלכלית כמעט לחלוטין, נתניהו החליט משום מה לחזור אליה.


אבל איך? הפוך לחלוטין מהאופן שבו אנחנו מכירים את נתניהו הכלכלי. נתניהו ההוא, עם הרזה שסוחב את השמן, זה שרואה בממשלה את הבעיה ולא את הפתרון, זה שמבחינתו הורדת מסים היא הורדת מס ההכנסה גם אם זה אומר שהמחיר הוא העלאת המע״מ, אז נתניהו ההוא? זה לא הנתניהו שהגיע היום לוועידת ״גלובס״.


דווקא שם, במקום בו הוא יכול להרגיש בנוח עם עמדותיו הכלכליות האמיתיות מבלי להיות זקוק לתחפושות, דווקא שם נתניהו שלף אמירה שלא מתאימה לו בשום צורה, שלא מסתדרת עם המשנה הכלכלית שלו, עם תפיסת העולם שלו, תפיסה שהוא גאה בה ולא מתכחש לה.
הנה מה שהוא אמר:

״יש תוכנית חליפית, וזה מע"מ 0 על מוצרי מזון בסיסיים בפיקוח, וזו הטבה שתגיע למיליוני אנשים. זה הצורך הבסיסי ביותר של אנשים – לחם, חלב, ביצים. התוכנית הזאת תאפשר לחסוך מאות עד אלפי שקלים בשנה. זו הפחתה מיידית של 15% במחירי המזון המפוקחים, כל ההנחה הזאת תגיע לאזרחים, וככל שהמשפחה חלשה יותר, החיסכון משמעותי יותר. זה צדק חברתי. זה עוזר לשכבות החלשות. זה צדק חברתי. וזה יעלה 2 מיליארד שקל ולא 3 מיליארד כמו מע"מ 0 על דירות. את המיליארד הנותרים נשקיע בחיילים משוחררים. נכפיל את הסכום של מענק השחרור ל-60 אלף שקל, סכום שיסייע לצעירים להתחיל את החיים כי זה צודק, הם תרמו שנים של השתכרות שהם הביאו למדינה. זה מאותת לצעירים שהמדינה רוצה אותם כאן.במקום מע"מ 0% על דירות אני מתחייב להביא חוק מע"מ אפס על מוצרי מזון והכפלת הפיקדון לחיילים משוחררים. זה צדק חברתי".

היום כתבתי כבר למה נתניהו לא ממש מדייק במספרים, ומערבב בין צד ההוצאות של התקציב לבין צד ההכנסות, ולעיתון של מחר גם חישבתי בכמה שקלים ההטבה הזו צפויה להתבטא, אם בכלל.


אבל העניין המהותי כאן נח במקום אחר. העובדה שזו כלכלת בחירות שקופה לחלוטין, לא צריך להתאמץ במיוחד בשביל לחשוף אותה. אז מה, לעזאזל, גרם לנתניהו להתעלם לחלוטין מכל מה שהוא מאמין בו מבחינה כלכלית ולהצהיר דווקא על התוכנית הזו? (עמיתתי רוני זינגר חשפה את התוכנית הזו לפני כמה ימים). הוא הרי לא באמת מאמין בזה, הוא לא חושב שזו תוכנית טובה, ואם הוא היה שר האוצר הוא היה כותב הרבה יותר טוב ממני למה מדובר בתוכנית רעה, שעלולה לפתוח חור במדיניות המע״מ האחידה של מדינת ישראל, ושאחרי הפטור ממע״מ למוצרי מזון מפוקחים יגיע הפטור ממע״מ למוצרי מזון לא מפוקחים, ולאחר מכן הפטור ממע״מ על מים, ועל תרופות, וציוד רפואי, וציוד שיקום, וחשמל, ודלק, ובסוף בסוף גם על תפילין ומזוזות וטליתות ומה לא. זה לא שאני בעד מע״מ, זה אחד המסים שאני ממש שונא, מס איום ונורא על גבול הבלתי מוצדק מוסרית, אבל זה מה שכל כלכלן מקרו היה אומר, ודאי גם נתניהו.


ובכל זאת, הנה נתניהו מדבר אחרת לגמרי. למה?


תשובה אפשרית אפשר למצוא בציוץ תגובה הכמעט מיידי שצייץ יו״ר ש״ס אריה דרעי, זמן קצר אחרי הנאום של נתניהו. הנה:

הקריצה הזו של נתניהו לחרדים – אני מיישר אתכם קו, ועל קצה הזרת שלי כל התפיסה הכלכלית שלי – על מה הקריצה הזו מרמזת? קל וחומר, על מה היא מרמזת בשלב הזה של הבחירות? שנתניהו בלחץ? שנתניהו מנסה להרכיב את הקואליציה הבאה שלו בכל מחיר, חרף כל מה שהוא מאמין בו מבחינה כלכלית? או שיש איזה הסבר אחר שאני מפספס כאן? אשמח לשמוע הצעות נוספות.


הזגזוג הכלכלי הזה של נתניהו הזכיר לי את נתניהו של הרכבת הממשלה אחרי בחירות 2009. אחרי שלוש שנות בצורת במדבר הפוליטי של האופוזיציה, עם כמות מנדטים שמזכירה את מפלגת העבודה, נתניהו החליט לחזור לממשלה ויהי מה. את הדיל עם החרדים הוא סגר עוד לפני הבחירות בשביל לחשק את ציפי לבני. המחיר הכלכלי שהוא היה מוכן לשלם היה אדיר, חרף כל מה שהוא מאמין בו מבחינה כלכלית. הוא כל כך רצה להיות ראש ממשלה שהוא היה מוכן להסכים לכל הדרישות של עופר עיני – שושבין הממשלה ההיא – ולהתחייב להעביר בכנסת חבילת ענק של חוקי עבודה (התחייבות שהוא עמד בה, החוקים האלה נחקקו), עד שאפילו עופר עיני הודה בערבות הימים שהוא הופתע שהוא הצליח להוציא מנתניהו כל כך הרבה. וגם לחרדים הוא נתן. ממש ממש המון. קצבאות ילדים והגדלה של התמיכה בישיבות, ועוד מגוון סעיפים שהצלחתי לשכוח בינתיים (ההסכמים הקואליציוניים ההם נמצאים כאן, למי שמעוניין לעיין בהם). אני זוכר שהממונה על התקציבים דאז רם בלינקוב (שהתפטר זמן קצר לאחר מכן בהפגנתיות) אמר לי באיזה ערב בכנסת שהוא פשוט לא מבין מה קרה לנתניהו.


אז הנה, נדמה שזה קורה עכשיו שוב.


ואגב, הנאום הזה של נתניהו, מפתיחת כנס קיסריה לפני שנה, הוא הנאום הכלכלי הבהיר והכן ביותר של נתניהו שאני שמעתי בשנים האחרונות. הנה כך נראה נתניהו כלכלי האמיתי. זה לא נתניהו שמאמין במע״מ 0% לא משנה על מה (כדאי לצפות בעיקר החל מ-15:30):


תגובות

  1. ארז

    שאול, בבקשה תסביר את עצמך. מדוע את עושה תעמולה בעבור נתניהו ? אני מניח שלא בכוונה, אבל זו התוצאה.
    בתמצית, הפוסט כולו אומר: יש 2 נתניהו. האחד "כלכלי, מבין, אחראי". והשני "פוליטי, פשרן, מכור לשלטון וחסר עקרונות".
    בפועל שניהם קשקוש ולא סותרים זה את זה. הבעיה עם סופרלטיבים היא שהם מילים. שווים בסדרי הגודל. מילה כנגד מילה. דווקא בכלכלה אפשר לכמת את הדברים בכספים ובמספרים. על כמה הוא היה מוכן להתפשר ואיפה הוא סימן קווים אדומים. אז מעבר למסך העשן של התיאורים צריך להשוות מספרים – בדיוק כמו שעשית בכתבה שהפנית אליה. אין כלי רלוונטי להעריך עד כמה נאום הוא "כנה", בייחוד, כאשר בניגוד לשאר בני האדם, פוליטיקאים משקרים למחייתם. זה לא מושג רלוונטי. לא כפשוטו.
    אלא שנפלת, ולא בטוח במתכוון, במניפולציה מסוג אחר.
    הבעיה היא באידיאולוגיה המפעפעת בביטויים כמו "זה מה שכל כלכלן מקרו היה אומר" ולהציג את נתניהו בשורה אחת ביחד איתם. זה בעיני סוג של קשקוש. בכל העולם המפותח יש מע"מ דיפרנציאלי. זה יוצר כל מיני בעיות אכיפה ומסייע לצמצום פערים חברתיים. החלטה ערכית. לא חישובית טהורה. בארה"ב יש חובת דיווח כללית על הכנסות ומס ירושה. בישראל אין. האם גם על זה "כל כלכלני המקרו" יסכימו?
    זו פשוט דעתך, ואולי גם דעתו של נתניהו. בטח שלא אקסיומה. הדבר החשוב בפוסט שכן ציינת הוא השקף של העוצמה הפוליטית כפילטר
    על חשיפת העמדות האמיתיות. בעברית פשוטה, ראש ממשלה חזק פוליטית מגשים את תפיסת עולמו ביתר שאת.
    ראש ממשלה שבסיסו דל ומעורער – וזה תהליך שמחריף בישראל בכל מערכת בחירות בעשור האחרון – מתפשר יותר ונאלץ לנווט את הספינה
    במים שזרועים בהם יותר מוקשים פוליטיים. נתניהו, אמר זאת בעצמו בנאום על פירוק הממשלה כשציין שלליכוד פשוט אין מספיק מנדטים.
    זה חשוב, כי הדיעה המקובלת היא לבחון את המנהיג הפוליטי כאישיות, במנותק מסביבתו, כלומר ממידת עוצמתו ברגע נתון. עד כאן ביקורת טקסט. עכשיו קצת דיעה ופרשנות.

    עולמינו הערכי והכלכלי הם סבוכים. היה לנו שר אוצר בשם הירשזון (בזמן ממשלת אולמרט). האיש הודה שגנב לכיסו מעל 2 מליון ש"ח מכספי קרן הפנסיה של עובדי ההסתדרות הלאומית, ישב בכלא ופרש מהפוליטיקה. ועם זאת, מדיניותו כשר אוצר הייתה אכזרית פחות מזו של נתניהו. לדוגמא, הוא הרחיב את כלל ההוצאה שנתניהו יזם וגם החריף לאחרונה. הירשזון מושחת עם קבלות. נתניהו, נכון להיום, עדיין טפלון שכל ההאשמות נגדו לא הוכחו (לבד מהבגידה ההיא באשתו). אני מעדיף את הירשזון בכל יום כי עמדותיו הכלכליות טובות ומוסריות יותר בעיני כלפי מליוני אזרחי ישראל. אני מוכן למחול בקלות יותר על הכסף שנגנב מהעובדים לכיסו האישי (והוחזר מאז בחלקו), מאשר לפעולה ה"כנה" של נתניהו שחונקת את המשק הישראלי, מדרדרת עובדים לעוני, ועניים לחולי ואף לרעב.
    אצל פוליטיקאי לא כדאי לחפש ערכים שמחפשים אצל אדם נורמלי: "כנות", "אחריות", "עקביות","הבנה מקצועית".
    ובייחוד לא לנתק הצהרות ממעשים בפועל.
    הפוליטיקאים פועלים על פי צו מצפונם, אך בכפוף לאינטרס שלהם להיבחר ולהחזיק ברסן השלטון. האילוץ הזה הוא מעין עדשה שמנסרת את
    קרני האור ויוצרת עיוותים רבים בתפיסת הפוליטיקה בקרב מי שלא משתתף בה מבפנים.
    אפשר למצוא את עמוד השדרה העקבי של נתניהו בהחלטות הרבות שהוא קיבל לאורך השנים:
    שבירת העבודה המאורגנת, כולל בזבוז הון עתק בנמלים מיותרים מבחינת כושר תעבורה, בעבור עיקור ההסתדרות ממקור כוחה העיקרי
    הפרטת הקרקעות, חברות ממשלתיות והפרטה בכללי.
    קיצוץ במס הישיר והעלאה של המיסים העקיפים – כלומר, הגדלת פערים חברתיים.
    הגנה על תקציב הביטחון והגדלתו.
    נתניהו לא היה עקבי בנושאי ההארד קור של הימין בישראל: הוא זיגזג בלי סוף בנושאי השטחים, פינויי מאחזים, הקמת יישובים, תקצובם,
    שחרור אסירים, הקפאת בנייה, שתי מדינות, מדינה אחת.
    זה לא שאין לו דיעה בנושאים הללו, אלא שכלפיהם הוא מוכן להתגמש. משה פייגלין, האיש המכונה "ערכי", התראיין עם כניסתו לכנסת ונשאל האם בגד בגישה ה"אנרכיסטית" שלו, שכללה המרדה והסתה. הוא התנגד לביטוי "אנרכיסט", ואמר שהוא הצטרף למשחק הפוליטי, אך יש לו קווים אדומים. אותו דבר בדיוק מתקיים אצל נתניהו, וכמוהם מרבית הפוליטיקאים מהדרג הבכיר. ההבדלים ביניהם ניכרים בסגנון, בתפיסת העולם וגם במיומנות הפוליטית של חשיפה או הסוואה של עמדותיהם ברגע נתון – אך הם משחקים לפי אותם כללי משחק.
    כך פועל פוליטיקאי בליגה א' – מייצר מסך עשן ביחס לדברים שאינם מהותיים כלפיו ופועל בעקביות רבה בנושאים שכן.
    נתניהו אינו יותר או פחות ערכי מאף פוליטיקאי אחר, אם כי הוא יותר מוכשר מרובם ולכן הוא אוחז בשלטון המון שנים ומשפיע בעוצמה אדירה על קבלת ההחלטות. בדרך לשם הוא עשה פשרות. לא הכל הצליח לו במידה שרצה. היו מקרים שפעל בניגוד לאמונתו ובהתאם לאינטרס פוליטי חולף. בסיכומו של דבר, ההצלחה שלו היא האסון של כולנו. מדיניותו מלבה את הסכסוכים במזרח התיכון, ומקריבה
    את הרקמה החברתית בישראל, מסכנת את הברית עם ארה"ב, בעבור שימור הסכסוך במזרח התיכון וביצור מעמד עשירים שינכס לעצמו חלק הולך וגדל בחברה הישראלית.

    ולסיום , קצת בידור מן העבר:

  2. א.ג.

    הנה ההסבר:

    הדבר הכי חשוב לביבי הוא להישאר בשלטון. כל דבר אחר בא אח"כ, הרבה אח"כ. כדי להישאר בשלטון ביבי יעשה הכל.

    העניין הוא שכשהוא נלחץ הוא גם מאבד את שיקול דעתו, ואז הוא מתחיל לקשקש קשקושים שאף אחד לא מאמין להם.

    את מה שהחרדים דורשים ממנו הוא יתן, וזה ברור. כי לחרדים יש עקרונות והם יהיו מוכנים לשבת באופוזיציה במקרה הצורך (לא שזהיגיע לידי כך).
    אבל הכפלת המענק לחיילים משוחררים? זה כבר לא יקרה. למה? כי זה יקר ו BB לא צריך את החיילים המשוחררים כדי להקים קואליציה.

    ותחשוב על זה שהבחירו רק התחילו. מעניין מה צפוי לנו בשלושת החודשים הקרובים, ביחוד אם ביבי יראה שהוא יורד בסקרים.

  3. יניב

    אוקיי, הקשבתי לכל נאום המשנה הכלכלית שלו – והיא פשוט מדהימה: איזו חשיבה בגדול! הסתכלות על המדינה בצורה רחבה לדורות הבאים! ממש גרם לי לחשוב. אם הוא רק היה רץ לפוליטקה האדם הזה, הייתי בוחר בו… חבל שהטובים נשארים בחוץ.

    ובאמת, באמת, נראה לי שאת הכל אפשר להבין מהמילים הראשונות שהוא אומר – ביטחון. הכל בשם הביטחון. 'אתגרי הביטחון הם של 2 מעצמות ואנחנו תל"ג של מדינה מפותחת.'
    אני באמת חושב שמה שהוא רוצה, לפחות מה שהוא מאמין בו, זה להישאר בממשלה כדי לשמור על הביטחון. והמטרה הזאת מקדשת את *כל* האמצעים.
    בחירות בשביל לרצות את ישראל כץ ומרכז הליכוד? בשביל הביטחון.
    מע"מ 0 למוצרי יסוד לחרדים? ביטחון.

    או שיש משהו שאנחנו לא מבינים בכלל, או שהוא פשוט השתגע. גם החשיבה הזאת שהוא היחיד שיכול לדאוג לביטחון פשוט מדהימה בעיני.
    הייתי ממש שמח לראות כתבות המשך על נתניהו והביטחון וכמה כסף זה עולה לנו:
    אם אתה מסתכל על מה אחראי משרד ראש הממשלה: הגדר, סייבר ועוד המון פרוייקטים שקשורים לזה, אולי התמונה תתבהר קצת יותר? טוב, לא יודע.

להגיב זה מגניב