ואחרי ככלות הכל, נוע תנוע. הדסה לא תיפול, השיטה לא תשתנה, האנשים שידם עמוק בצלחת לא יוציאו אותה, מקסימום יעברו למנה האחרונה. שום ועדת חקירה ציבורית לא תקום. שום מנהל, בעבר ובהווה, לא יזומן. שום שאלות לא יישאלו, שום מסמכים לא ייחשפו, שום בירור לא ייעשה. מנכ"ל ביטוח לאומי, האיש שרוצה להסתכל לעוני בעיניים בעודו משתכר יותר מ־60 אלף שקל בחודש רק כי הוא עדיין יושב על תקן רופא, לא ייתן דין וחשבון על חלקו במחדל. גם לא הבכירים האחרים, ולא מנכ"לי משרד הבריאות, ולא אנשי אגף התקציבים. כלום. רק נוע תנוע. ליותר מדי אנשים יש יותר מדי אינטרסים לשמור על השיטה.
(התפרסם במוסף)