קו, ועוד קו

ובכן, כפי שאחגדול הבטיח, אני עצלן מדי בשביל לכתוב פוסטים ארוכים, משעשעים, ומלאי תובנות.

למעשה, גם ב"הוא צריך לנוח הוא הרגע קם 1.0" הבלחתי רק לרגעים ספורים, שלוו בדרך כלל בהתקפי כתיבה אמוציונלים שעסקו בעניינים הקשורים ללאומנות, דת, או אמא רוסיה.

את זרם השטויות הבלתי פוסק שאני משתף בגוגל רידר שלי גם אשמור לעצמי בשלב זה, אלה אם כן שאולי (מאז שאני זוכר את עצמי אני קורא לו שאולי, וקצת קשה לי להפסיק עכשיו, ומה גם שאני לא ממש מעוניין) יחליט להתקין תוסף שיציג אותם כרשימה מתחלפת בשוליי הבלוג.

מה שכן, רק כדי להפגין איזו נוכחות, הנה שיר מקסים מהדיסק החדש של הפסנתרן יהונתן אבישי, שהלחין שירי ילדים שאביו כתב. את יהונתן שמעתי לראשונה ב"ג'אז בים האדום" בשנת 99', עת עדיין הייתי נער רוסי בעל קול צייצני, פנים ילדותיות, ואופי קפריזי. שנים לפני שהפכתי לגבר המסוקס שאני היום, יהונתן אבישי כבר נתן בראש אל מול קהל מתלהב, ולמעט העובדה שהיה נראה קצת מחוק (לימים גילינו שהוא תמיד נראה מחוק) היה מסמר הערב. מאז השתדלתי לעקוב אחריו בהופעות בארץ, אותם ביצע בדרך כלל עם ההרכב המגניב בעל השם הכי לא מבטיח בעולם: "Third Word Love."

ועכשיו כאמור דיסק חדש, עם אמנים אורחים כגון רונה קינן, וישראל גוריון, שמעמיד אלטרנטיבה איכותית לשירי הילדים המטרידים של היום העוסקים בציד עוגות, וכבשים נהנתניות.

לא הצלחתי, חרף כל המאמצים, להוריד את השיר הארור הזה, ולכן קבלו לינק שיפתח לכם חלון מדיה פלייר מעצבן במקום לנגן את הקטע כאן. עמכם הסליחה.

תגובות

  1. ליאור

    ובכן, מסוקס זו אולי לא לא בחירת המילים הכי מדוייקת בשביל לתאר אותי.
    יש מצב שמדובר בהפרזה קטנה, או יותר נכון הגזמה פראית. כלומר שקר.

  2. ליאור

    יפ. זה אכן ההרכב שלו, והוא מלווה ביהונתן אבישי על הפסנתר, דניאל פרידמן האמריקאי על התופים, ועומר אביטל המצויין על הבס.

סגור לתגובות.