כ"ו באב התשס"ח
27 באוגוסט 2008
סימוכין: יועץ תקשורת-1470-270808
תפוצה: כתבים פוליטיים
מערכות
מלשכת יועץ שר הביטחון לתקשורת נמסר:
יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, מביע צער עמוק על הסתלקותו של ספן השלום האמיץ, אייבי נתן ז"ל.
אייבי נתן אתגר אותנו בחתירתו הנחושה והישרה לשלום בימים שפעילותו הייתה שנויה במחלוקת. רוח החתירה לשלום, שהיה מראשוני מבטאיה, גם לה יש מקום בפסיפס של חתירתנו לשלום במציאות מורכבת ורבת האתגרים.
השלום, משאלתו, בו יבוא.
תקשורת שר הביטחון.
(מייל שהתקבל מלשכת שר הביטחון בשעה 23:08. ההדגשות במקור. ההטיות שלי)
הו רב חובל שלי?
"בו יבוא"? במי?
יפה גם לראות ש"אהוד ברק" מודגש, אבל "אייבי נתן" לא. שלא יהיה לאיש ספק מי הנושא האמיתי של הטקסט הזה.
כבר שאלתי אותך פעם שאלה וענית באריכות והסתבכת. אז אני שואל שוב ותענה או לא כמה שאתה רוצה.
מה המטרה האמיתית של הקישקוש היחצני הזה?
מי הקהל האמיתי של זה?
אני מנחש – האם יכול להיות שהקהל האמיתי של זה הוא הבוס שהם רוצים להראות לו שהם לא מתבטלים?
גם הוא היה חתרן בלתי נלאה, מסתבר.
יהי זכרו ברוך. מזדמזם לי twilight time עכשיו.
כן, מעניין למה לא שמתי לב ל"בו יבוא" הזה. מביך מאד.
ולחנן – אני מתחיל לחשוב שאתה צודק. כלומר, סיכוי מסוים שאנשי היח"צ של ברק שירבטו את ההייקו הזה עוד לפני שברק שמע על מותו של אייבי. נאמר, הם ישבו להם ודפדפו באינטרנט, ואז פתאום ראו ידיעה בוואינט. ואז אחד מהם אמר – רגע, בטח פרס יגיב על זה, ויוסי ביילין, וכל השמאלנים האלה. גם אנחנו חייבים להגיד משהו. והשאר היסטוריה.
בקיצור, לך תדע, אולי התיאוריה שלך נכונה. ולשאלתך מי הקהל של זה – אני חושב ש"כתבים פוליטיים" עונה פחות או יותר על השאלה. זה מהדברים האלה שהכתבים מקריאים בטון מנומנם עת הם שולחים יד אחת אל מכשיר הביפר וביד השניה מגרדים בביצים.
איזה טמטום. זה ממש קשה לעכל. כל הטמטום הזה. על הבוקר.
הו, הפסיפס של חתירתנו לשלום.
אני סקרנית לדעת אם מדחת יוסף נמצא על הפסיפס הזה, ואם הוא לא, האם אפשר שאהוד ברק יהיה על הפסיפס ואז נכסה את הפסיפס עמוק בחול, ועוד 1,000 שנים מישהו ימצא אותו, כשהוא יחפור שם עם שופל וכל מיני אריחים קטנים יתפצפצו תחת גלגליו.
(אבקש כי המוטיב החוזר יסומן בהדגשה, ויצופה ברובה) (רובה, עם דגש ב"בי"ת" וקמץ.)