אישון לילה. החתולה מרחרחת במרץ את הנעליים שלבשתי היום. החתול השני שותה מים. את במיטה. מוקדם יותר, כשחזרתי הביתה מהעבודה כבר היה חושך בחוץ. פסעתי בשביל המוביל ממגרש החנייה אל הבית, וכשהגעתי אל המדרגות שמובילות אל הבניין, גיליתי שמישהו כרת את העץ הגדול שהבוקר עוד חיפה על השביל.

העץ הזה היה שם כשהייתי קטן. כשסבתא שלי עוד הייתה בחיים, וכשגם הסבתא השנייה הייתה עוד חיה. העץ הזה היה שם גם כשאכלסתי את הדירה הזו לשבועיים או שלושה, כשסבתא אחת כבר הייתה עמוק באדמה, והשנייה עוד הייתה קומוניקטיבית.

הוא היה שם בחוץ, העץ, כשאני הייתי בפנים. כשצפיתי בצ'אק נוריס בערוץ השני בטלוויזיה צבעונית עם בעיות קליטה בדירה חשוכה עמוסה ברהיטים עם ריח רע של אבק בדיכאון שאין שני לו.

העץ הזה היה שם גם כשעברנו לגור בדירה הזו. חלפתי מתחתיו כמה וכמה פעמים כשהבאתי עוד ועוד ארגזים מהמכונית הכחולה של אמא שלי, שהיום ודאי נרקבת באיזו משחטה. אחר כך צבענו את הקירות בכל מיני צבעים, וגם את הדלתות צבענו, וגם את התקרה. תלינו תמונות, החלפנו מנורות. התחלנו חיים חדשים ביחד.

מישהו בעבודה אמר לי היום שיש לי נטייה להשתמש ביותר מדי מלים, בשביל לתאר רעיונות פשוטים. הוא אמר לי שאני צריך לכתוב ביתר חדות. הוא צדק.

כאן אני יכול לכתוב איך שבא לי.

1.

שלשום בערב הייתי בכנס עם הרבה אנשים חשובים שלבשו חליפות יקרות. אני לכשעצמי לבשתי חליפה לא יקרה. באירועים כאלה, שחוזרים על עצמם לעיתים רחוקות, אני מרגיש קוטבי. מצד אחד, ההתבוננות מן הצד חביבה עלי. להיבלע, להיעלם, להביט באנשים החשובים מתחככים זה בזה בחשיבות, מפזרים איש על כתפו של רעהו רסיסי חשיבות עצמית, משל היו דבורים המאבקות זו את זו.

מנגד, המקצוע מחייב להסתובב, להתבלט, להתחייך, להתחכך, להתרשם ולהרשים, להתחכם ולהחכים.

2.

באותו הערב, פגשתי מישהו שבתפקידי הקודם יצא לי לדבר איתו לא אחת, ואפילו לראיין אותו יותר מפעם אחת. מאז, יצא שכתבתי עליו כתבה מאד ביקורתית ופוגענית למדי ברמה האישית. מדובר באדם שעד לאחרונה החזיק בתפקיד חשוב ומרכזי בצמרת הכלכלית של המדינה. אדם מבוגר, מכובד. שלשום, כשפגשתי בו בכנס, לראשונה מאז אותה כתבה פוגענית, ניגשתי להגיד לו שלום. התקרבתי אליו, נקבתי בשמו. הוא התעלם. נקבתי בשמו בשנית. הוא עשה עצמו כאינו שומע, כאיני קיים, חלף על פני והתרחק. ואני נשארתי חסר מלים, על בשרי הותזו טיפות חומציות של עלבון ארסי. לא בטוח אם עלבונו היה זה, או עלבוני.

3.

ושנו חכמינו: דברים זולים עולים פחות. שבוע טוב.

httpv://www.youtube.com/watch?v=VxiRd3EL0uk

הבוקר, רק בשקט הגדול של הבית הריק, כשהחתולים מסתובבים בין החדרים בדממה, הבנתי פתאום עד כמה סבוכה השתרגות נימי נפשותינו.