הנשים בירושלים יפות יותר בזכות החורף, בזכות השריגים והצעיפים שהן מתעטפות בהם.

שלשום קיבלתי את ההחלטה הראשונה בשורה ארוכה, כמעט אינסופית, של החלטות עבור מישהו שאיני מכיר עדיין. שורה ארוכה של החלטות שבמהלכה הוא יגדל לשנוא אותי אך לקראת סופה, עת אדעך, הוא יתרכך קצת.

נדרשתי להחליט מה יהיה הצבע של הכובע שלו.

(!)
אני זוכר את הלילה בו המילניום התחלף. זה היה על הגג של מישהו. היינו שם, כולם, ועוד כל מיני אנשים אחרים שלא הכרתי ושאני לא זוכר. הייתי עם אסנת אז, והייתי מאושר. גם היא הייתה מאושרת. אז עוד היינו מאושרים.
חיכיתי הרבה זמן ללילה ההוא. תקופה ארוכה פחדתי שאהיה תקוע בצבא באיזה מגדל שמירה שכוח. בסוף, איכשהו, זה לא קרה. אני זוכר שאפילו חיברתי על זה סיפור קצר שקראו לו "לפני הפרסומות". האמת? זה היה סיפור לא רע.
עוד לפני זה, כשהייתי איפשהו בין כיתה א' ל-ג', ניסיתי לחשב באיזו שנה אהיה בן 20. אני זוכר את ההתפעמות שאחזה בי כשהבנתי לראשונה שזה יקרה בשנת 2000. זה היה בשביל ההליכה שעבר בין הבית של אלון זהבי לבין גן מיכל. קרוב לוודאי שהייתי לבד.
להמשך קריאה ←

כשנסעתי לעבודה ביום שבת האחרון יהורם גאון זימר ברדיו את "ארץ. ארץ. ארץ". הקשבתי למלים, לראשונה מזה זמן רב מאד, והגעתי למסקנה המתבקשת שמדובר בשיר פשיסטי לעילא, ונזכרתי בשעשוע כמה אהבתי לזמזמו כשהייתי ילד קטן.
כשהגעתי למערכת ביקשתי מארז שיתרגם את השיר לגרמנית, כי יש לי הרגשה שהוא ישמע כמו המנון המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית. באדיבות ארז, התוצאה לפניכם:

Ein Land, ein Land ein Land
Ein wolkenloses blaues Land
Und die Sonne ist ihr
Wie Milch und Honig
Ein Land, wo wir geboren sind
Ein Land, wo wir warden Leben,
Es soll sein, was es sein soll

Ein Land, das wir lieben
Es ist uns Mutter und Vater
Ein Land des Volkes
Ein Land fuer immer
Ein Land, wo wir geboren sind
Ein Land, wo wir warden Leben,
Es soll sein, was es sein soll

Ein Land, ein Land ein Land
Ein Strand vor einem Meer
Mit Blumen und Kindern
Endlos.
Im Norden die Kineret
Im Sueden Sandhuegel
Die grenzen zwischen Ost und West
Kuessen sich.

Ein Land, das wir lieben…

Ein Land, ein Land ein Land
Land der Bibel,
Du bist des Lichtes Ursprung
Und Sprache des Glauben.
Ein Land, ein Land ein Land
Du hast doch versprochen,
Es sei kein Maerchen.

Ein Land, das wir lieben…