לא מזמן הנחיתי פאנל בכנס השנתי של מכון ון ליר שדן בנושא הפנסיה (הוידאו נמצא פה).
היה לי מעניין לאללה. פנסיה זה עניין משעמם להפליא, אבל גם מרתק בצורה בלתי רגילה. מרתק משום שהוא נוגע בכל כך הרבה תחומים – בריאות ומדיניות ותפיסות עולם וממשלה ושוק ההון וניהול וסיכון ופסיכולוגיה ותמותה וימין מול שמאל ציבורי מול פרטי ומה לא.

בכל מקרה, שני שקפים שהוצגו בכנסת הזה העיפו לי את המוח, אז רציתי לשתף. הנה זה בא, מקווה לא להיות יותר מדי למיטיבי לכת.

השקף הראשון הוא מתוך מצגת של לאה אחדות. היא בדקה בעבודה שהיא עשתה כל מיני דברים, אבל על הדרך הראתה שקף שמבוסס על נתוני ה-OECD (המקור נמצא כאן, ראו עמוד 147), שמציג את הבעיה של הפנסיה בדרך שעוד לא ראיתי.
תסתכלו על הטבלה הזו (תתעלמו מזה שכתוב פנסיה חובה בכותרת) טוב טוב. המספרים האלה הם אורך הזמן, בשנים, שהפנסיה שלכם הולכת להספיק לכם אחרי שתפרשו ולא תעבדו יותר (בהנחה שאתם רוצים לשמור על אותה רמת חיים):

מה שהטבלה הזו מראה, למשל, הוא שהפנסיה של גבר ממוצע, עם השכר הממוצע במשק (כ-9,000 שקל בחודש ברוטו), תספיק לו ל-11 שנה מיום הפרישה. הפנסיה הממוצעת של אישה ממוצעת, עם השכר הממוצע במשק, תספיק לה ל-12 שנה (לא הבנתי איך זה יכול להיות, כי נשים עובדות פחות וחיות יותר, ולא הצלחתי למצוא הסבר בנתונים המקוריים. אם מישהו רוצה לחפור ולבדוק, אשמח להבין).
שימו לב שהמצב חמור במיוחד עבור אנשים עם שכר שגבוה מהשכר הממוצע ב-50%. ואל תחשבו שאלה אנשים עשירים במיוחד, השכר שלהם הוא בערך 13.5 אלף שקל בחודש ברוטו. הם לגמרי מעמד הביניים. הפנסיה שלהם תספיק להם לקצת פחות מ-7 שנים באותה רמת חיים. לנשים שמשתכרות ככה הפנסיה תספיק ל-8 שנים.
תגידו, נו, לא נורא.
רק שלפי הלמ״ס, לנשים בנות 62 (גיל הפרישה) נותרו בממוצע יותר מ-19 שנים לחיות. לגברים בני 67, לפי הלמ״ס, נותרו בממוצע כ-17 שנים לחיות. זה יותר מפי שניים ממשך הזמן שהפנסיה תספיק לו, בהנחה שאתם רוצים לשמור על אותה רמת חיים.

המסקנה מהנתונים האלה ברורה מאוד: אם אתם רוצים שהפנסיה שלכם תספיק לכם עד המוות, ושלא תיגמר פתאום באמצע ותישארו בלי כלום, אין לכם ברירה אלא לרדת ברמת החיים שלכם. ובשביל ש-8 שנים יספיקו ל-17 שנה, אתם מבינים לבד שהירידה ברמת החיים תהיה דרמטית מאוד.
מאוד מאוד.

השקף השני שהעיף לי את המוח שייך לפרופ׳ דיויד בלייק, מומחה עולמי לפנסיה שהובא לכנס במיוחד מבריטניה. הוא הציג כל מיני דברים מעניינים בעבודה שלו, אבל מה שהדליק אותי היה דרך חדשה שהם מצאו בשביל להראות לאנשים בצורה אפקטיבית מה הולך לקרות לפנסיה שלהם. לטענתם, צורת ההצגה הזו עובדת, וגורמת לאנשים להבין טוב יותר לאיזו בעיה הם עומדים להיכנס.

הביטו בעמודות משמאל. מה שבלייק מראה כאן לאנשים הוא מה הולכת להיות הפנסיה שלהם בתסריט האופטימי ביותר (שמבוסס על הנחות של תוחלת חיים מסוימת ובעיקר על התשואה שהכסף שלהם יעשה בבורסה), מה הפנסיה שלהם תהיה בתסריט הצפוי, מה היה תהיה בתסריט הפסימי ביותר, ומה גוף הפנסיה שלכם מנסה להשיג (ומה הסיכוי שלו להצליח). בעמודות מימין הוא מראה את אותו הדבר, רק לא במונחים של כסף, אלא באחוזים ביחס לשכר האחרון שלכם.

זה מאוד מאוד נחמד בעיני.
מאוד מאוד.
כלומר, ככל שדבר כזה בכלל יכול להיות נחמד.

אגב, כששאלתי את פרופ׳ בלייק בפאנל האם זה יהיה הגיוני להניח שהפנסיה של בני הדור שלי תהיה נמוכה מהפנסיה של בני הדור שלו (כלומר, של ההורים שלי) הוא ענה בפשטות – אני לא חושב שבני הדור שלך יוכלו להרשות לעצמם בכלל לפרוש לפנסיה.

השנה למדתי שאנחנו עומדים לפני עשור אבוד, אם לא יותר, ושהחיים של הילדים שלי כאן יהיו קשים יותר משלי, שהנטל שיוטל על כתפיהם יהיה גדול מזה שמוטל על כתפיי.
השנה גם למדתי שהפוליטיקאים מודעים היטב לבעיה הזו, אבל לא ממהרים לפתור אותה. ואם כבר הם פועלים בכיוון, הם עושים זאת לאט מדי, ומעט מדי, עד שהממשלה מתפרקת, וכל מה שכבר נעשה עלול לרדת לטימיון. והבעיה הכי גדולה בסיפור הזה הוא שלממשלה יש כל אינטרס שבעולם שהציבור לא יהיה מודע לבעיה הזו, לא ידבר עליה, ולא ילחץ על הממשלה לפעול בכיוון.

ישראל מזדקנת. מספר האנשים מעל גיל 65 עומד להכפיל את עצמו בשני העשורים הקרובים. שיעור האנשים מעל גיל 65 מכל האוכלוסיה צפוי לגדול ל-15% בתוך שני עשורים, לאחר שבשני העשורים האחרונים עמד קבוע על 10%. הגידול המהיר הזה עומד להטיל נטל גדול מאוד על כתפי האוכלוסיה העובדת.
רק שיש בעיה. בתוך עשור או שניים לא יהיו בישראל מספיק ידיים עובדות בשביל לשאת בכל הנטל הזה. אולי צריך לדייק את האמירה הזו: לא יהיו כאן מספיק משלמי מסים. מדוע? כי כבר היום מחצית מהעובדים השכירים משתכרים כל כך מעט שהם לא מגיעים בכלל לרף המס. ומשום ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה של גברים חרדים ושל נשים ערביות נמוכים מאוד ביחס לפוטנציאל. ומחקר של ביטוח לאומי מהשנה הראה שכשהגברים החרדים והנשים הערביות כבר מצטרפים ומצטרפות לשוק העבודה, השכר שהם מקבלים קרוב לשכר המינימום, ולכן המדינה לא ממש מרוויחה מסים מהעניין הזה.

איך כל זה הולך להשפיע עלינו? זה כבר משפיע עלינו – פוטנציאל קצב הצמיחה של המשק הישראלי נמצא בירידה מתמדת מאז 2010. לפי ספר התקציב של מדינת ישראל, מפוטנציאל צמיחה של יותר מ-3%, אנחנו עוברים לפוטנציאל צמיחה של 3% לכל היותר. בשנות מיתון או האטה, כמו השנה, המספר הזה יהיה נמוך יותר.
כל עוד קצב הצמיחה לא גבוה מספיק, אין מספיק ידיים עובדות שמשלמות מסים בשביל לממן את כל השירותים הציבוריים שאנחנו רוצים לקבל. אין מספיק ידיים עובדות בשביל לתמוך בקצבאות באנשים שכבר לא יכולים לעבוד יותר, בעניים, אין מספיק כסף לכבישים, לחינוך, לבריאות. או בקיצור, הנטל הכספי שיוטל על כתפי הילדים שלנו בעוד 20 שנה עלול להיות גדול עוד יותר מהנטל שמוטל על דור העובדים הנוכחי.
בשביל לפתור את הבעיה הזו ישראל צריכה להכניס למעגל העבודה את האוכלוסיות שלא עובדות היום. אבל זה לא מספיק. האנשים שצריכים להצטרף למעגל העבודה צריכים לקבל שכר גבוה מספיק בשביל לשלם מספיק מסים שיעשירו באופן משמעותי את קופת המדינה.

בשביל זה, המדינה צריכה להשקיע בחינוך של ילדי המגזרים האלה, להשקיע הרבה מאוד. אלא שכיום, כפי שמשרד החינוך חשף השנה, חלוקת התקציב מעוותת. ילדי המגזר הערבי סובלים מאפליה לרעה בהיקף של עד 75% בתקציבי משרד החינוך. גם החרדים מקבלים תקצוב חסר, מסיבות אחרות.
המדינה צריכה להשקיע הון עתק בשביל לסגור את הפערים האלה. בנוסף, היא צריכה להשקיע הון עתק בשיפור התשתיות הפיזיות – כי גם אישה ערביה עם תואר דוקטורט במשהו תתקשה להגיע לעבודה אם לא תהיה לה תחבורה ציבורית ממקום מגוריה – בהקמת מסגרות לילדים בשביל שההורים יוכלו ללכת לעבוד, ובשינוי הנורמות בשוק העבודה בשביל שהמעסיקים יהיו מוכנים לקלוט עובדים שכיום הם נרתעים מלקבלם.

כל זה עולה כסף. המון המון המון כסף. רק שהשקעת הכסף הזה קריטית לעתיד של כולנו, אם לא בא לנו למצוא את עצמנו בעוד עשרים שנה מממנים הרבה יותר אנשים שלא עובדים, או שעובדים אבל בשכר נמוך מדי.
וזה בדיוק המלכוד: ללא ייצוג פוליטי אפקטיבי למגזר הערבי בממשלה, לממשלה לא יהיה תמריץ כלכלי מיידי להשקיע תקציבי עתק במגזר הערבי. כך גם לגבי המגזר החרדי, שנהנה מייצוג פוליטי אפקטיבי, אולם לא בכיוונים הנכונים. כל עוד הפוליטיקאים החרדים שואבים את כוחם הפוליטי משימור העוני והתלות במערך הקצבאות, המגזר החרדי ימשיך להפסיד.

האתגר הזה הוא אתגר עצום. הממשלה מודעת לו, משום שכל הנתונים הוצגו בפניה על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ׳ יוג׳ין קנדל, ביותר מהזדמנות אחת. יש גבול עד כמה קטר ההייטק יצליח למשוך אחריו את כל המשק, יש גבול עד כמה מעמד הביניים העובד יוכל לסחוב בעצמו.
קנדל משווה את הפוטנציאל שטמון במגזר הערבי והחרדי לתנופה הכלכלית שהביא לישראל גל העלייה ממדינות חבר העמים בתחילת שנות ה-90. כל עוד הממשלות לא יבינו שבלי הפוטנציאל הזה החיים של הילדים שלנו בעוד 20 שנה יהיו אומללים יותר, שום דבר לא ישתנה.
הממשלה, כל ממשלה, לא תבין שהנושא הזה הוא קריטי, מבלי שיופעל עליה לחץ ציבורי. רק שהציבור לא מתעסק בנושאים האלה, כל עוד הפוליטיקאים מפזרים בפניו מסכי עשן פוליטיים שונים שעוסקים רק בתפל, ולא בעיקר. כך, בתנועה ספירלית עגומה להפליא, כולנו מתקדמים בצעד בוטח לכיוון עתיד פחות טוב.
זה מה שלמדתי השנה.

פורסם הבוקר בעיתון בגרסה קצרה יותר במסגרת פרויקט ״דברים שלמדתי השנה״ של כתבי ועורכי כלכליסט

בשנת 2013 כמעט חצי מיליון ישראלים (434 אלף למי שרוצה לדייק) רכשו ביטוח משלים מסוג פלטינום של קופת החולים שלהם. בכך הם הצטרפו לכמעט מיליון וחצי ישראלים (1.48 מיליון למי שרוצה לדייק) שעשו זאת עוד לפניהם. בסך הכל, בסוף 2013 היו כמעט שני מיליון ישראלים ששילמו לקופות החולים שלהם מדי חודש בחודשו הרבה מאוד כסף עבור ביטוח הפלטינום שלהם.

אלה 26% מהמבוטחים בקופות החולים (אני לא סופר את ה-700 ומשהו אלף שמבוטחים בקופת חולים לאומית, כי סוג הביטוח המשלים שם הוא שונה ולא ניתן להשוואה). אני חוזר, לרבע מהמבוטחים בקופות החולים יש ביטוח משלים פלטינום.

ואלה רק מספרים מוחלטים. כשמסתכלים על קצב הגידול של הישראלים שמצטרפים לביטוחי הפלטינום זה עושה עוד יותר סחרחורת. אם מסתכלים אחורנית (ניקח לשם הניתוח רק את קופת חולים כללית, שמכסה מחצית מהאוכלוסיה), בסוף שנת 2007, בסך הכל לפני שש שנים (ביחס לנתוני 2013), רק 290 אלף ישראלים היו מבוטחים בביטוח פלטינום. זה בסך הכל 7.5% מהמבוטחים בקופת חולים כללית.
בתוך שש שנים המספר שלהם זינק פי ארבעה – גידול של 296% – וכיום שיעור החדירה עומד על 27%. זה זינוק מסחרר. לשם השוואה, היקף המצטרפים לקופה בשש שנים האחרונות גדל ב-9% בלבד. כן, 296% לעומת 9%.

ביטוח פלטינום הוא חתיכת דבר יקר. משפחה צעירה ממוצעת, עם שני הורים במחצית הראשונה של שנות ה-30 לחייהם ועם שני ילדים מתחת לגיל 18 ישלמו על ביטוח פלטינום סכום של 250-300 שקל בחודש, תלוי בקופה. אם מדובר במשפחה קצת יותר מבוגרת, נגיד שני הורים במחצית השניה של שנות ה-40 לחייהם ושני ילדים בגילאי 20 פלוס, אנחנו כבר מדברים על עלות של 350-400 שקל בחודש, כלומר יותר מ-4,000 שקל בשנה.
זה הרבה כסף.
בסך הכל, הכנסות קופות החולים מהפלטינומים האלה עמדה בשנת 2013 על לא רחוק מיליארד שקל (823 מיליון, אם אתם רוצים לדייק). וזה רק הפלטינום.

ובכל זאת, כפי שכתבתי קודם, למרות שמדובר בהרבה כסף, עוד ועוד ועוד אנשים קונים את הדבר הזה. עוד ועוד ועוד אנשים מצטרפים לביטוח פלטינום. לפי הדוח המסכם של משרד הבריאות לשנת 2013 שהתפרסם לאחרונה, באותה שנה גדל שיעור המצטרפים לביטוח הפלטינום של קופת חולים כללית ב-9%, בקופת חולים מאוחדת שיעור המצטרפים ב-11%, ובקופת חולים מכבי, שהשיקה באותה שנה את ביטוח הפלטינום שלה – מכבי שלי – שיעור החדירה שלו הגיע בסוף השנה כבר ל-15% (שנה לאחר מכן, כלומר בימים אלה, שיעור החדירה של מכבי שלי כבר עלה ל-20%).

אם מסתכלים על הנהירה הזו לביטוחי הפלטינום לעומת ההצטרפות לרובד הבסיסי יותר של הביטוח המשלים (כלומר, כללית מושלם או מאוחדת עדיף או מכבי זהב), רואים ששיעור החדירה של ״המושלם״ עצרו, ואילו הפלטינום עולה מעלה מעלה. הנה גרף של משרד הבריאות (זה גרף ישן כך שהנתונים מגיעים רק עד 2010, דמיינו שהמגמה ממשיכה באותה צורה עד 2013) שמתאר את זה נורא יפה. איך בשנת 2007 הקופות הבינו שהן פחות או יותר מיצו את שיעור החדירה של הביטוח ״המושלם״, והשיקו את רובד הפלטינום, בשביל להמשיך ולסחוט כסף מהמבוטחים.

אם המגמות האלה ימשיכו כך, לא רחוק היום שבו הקופות ישיקו רובד ביטוחי נוסף – אקסטרה פלטינום – אחרי ששיעור החדירה של הפלטינום יגיע לכדי מיצוי. בקיצור, תמיד אפשר יהיה למכור שם עוד רובד. אתם יודעים, בשביל ההרגשה הזו שאם יקרה לנו משהו, חס וחלילה, מישהו יטפל בנו.

מה בעצם נותן הפלטינום? למה אנחנו קונים אותו כמו משוגעים?
אחד השימושים הנפוצים בביטוח המשלים (לא משנה אם מסוג ״מושלם״ או ״פלטינום״) הוא בדיקות במהלך ההריון. אם תסתכלו על הפירוט שמציגה קופת חולים כללית באתר שלה, תגלו שהפלטינום הזה – שאני מזכיר, הוא נורא נורא יקר – לא נותן עד כדי כך הרבה.
חלק גדול מהבדיקות ממילא נמצאות בסל הבריאות הממלכתי (זה שאנחנו משלמים בשבילו מס בריאות בכל חודש), כמו למשל מרבית הבדיקות הגנטיות העיקריות, בדיקת שקיפות עורפית, סקירת מערכות אחת, בדיקת מי שפיר למי שעברה את גיל 35, וכל האולטרהסאונדים ובדיקות השתן והבצקות שרק תרצו.
אז מה הפלטינום בכל זאת נותן? הוא מאפשר למי שרוצה לעשות בדיקות נוספות (למשל, סקירת מערכות שניה ושלישית), או מי שפיר לפני גיל 35, או את הבדיקת דם הזו שמגלה אם לילד יש תסמונת דאון, לעשות את הבדיקות האלה בהשתתפות עצמית מופחתת. זהו.
סליחה שאני מנפח את השכל, אבל קחו דוגמא. למי שיש ביטוח ״מושלם״ ועושה בדיקת מי שפיר (לפני גיל 35) ההשתתפות העצמית תהיה 570 שקל, ולמי שיש לה פלטינום ההשתתפות העצמית תהיה 285 שקל. כלומר, בעבור מחיר חודשי הרבה יותר גבוה, שנמשך כל החיים (כי עוד לא פגשתי את אלה שעשו ביטוח פלטינום רק לפני ההריון וביטלו אותו אחר כך), את חוסכת לעצמך 285 שקל. זה לא דיל כל כך משתלם.
תגידו, אבל רגע, זה רק בדיקות הריון, הפלטינום נותן כל כך הרבה יותר!
המממ.
האמת היא שלא ממש. מה שביטוח הפלטינום בעיקר הוא הוא להקטין את ההשתתפויות העצמיות. למשל, אם תרצו לעבור ניתוח ולבחור את המנתח באופן פרטי (נגיד, ניתוח להוצאת שקדים), הפלטינום יקטין לכם את ההשתתפות העצמית מ-1,518 שקל (מקסימום) ל-380 שקל (מקסימום). תגידו, זה חיסכון של יותר מ-1,000 שקל. נכון, אבל דבר ראשון, מה הסיכוי שתצטרכו ניתוח להוצאת שקדים. ודבר שני, על פני כל החיים שלכם, הכסף שאתם משלמים מדי חודש עבור הדבר הזה הוא כמובן הרבה יותר גבוה מ-1,000 שקל. הרבה הרבה יותר גבוה.
אני יכול להמשיך עם זה, אבל אעצור כאן. מי שרוצה לראות בדיוק איזה שירות הוא יכול לקבל מהמדינה דרך סל הבריאות הממלכתי (רמז, את רוב רובם של הדברים), איזה יש רק בביטוח ה״מושלם״ ומה יש רק בפלטינום (רמז, כמעט כלום, זה בעיקר הקטנת השתתפויות עצמיות), מוזמן להיכנס לאתר ההשוואתי הזה שהשיק משרד הבריאות (אבל לא ממש עשה קמפיין בשביל לקדם אותו. אני תוהה אם מישהו בכלל נכנס לזה חוץ ממני). תוכלו למצוא שם הכל (הנה דוגמא – טיפולי פוריות). גם אם הפלטינום טוב למישהו, סביר מאוד להניח שהוא לא ממש נחוץ לרבע מהאוכלוסיה, בטח לא לאורך זמן.

הפוסט הזה הוא לא המלצה להצטרף לפלטינום, באותה מידה שהוא לא המלצה לעזוב את הפלטינום. אין לי מושג מי אתם ומה הצרכים הספציפיים שלכם, למה קניתם פלטינום אם קניתם, ומה אתם עושים עם זה. רק רציתי להעיר ששיעורי ההצטרפות המטורפים לפלטינום לא מעידים, ככל הנראה, על הצטרפות רציונלית לדבר היקר הזה, אלא על מאמצי שיווק אגרסיביים של קופות החולים, שהבינו שהן לא יכולות להגדיל את שיעור החדירה של הביטוח ״המושלם״, וחיפשו עוד דרך להגדיל את הכנסותיהן.
ובעצם, המשפט האחרון לא מדויק. כשאתם משלמים לביטוח המושלם שלכם, פלטינום או רגיל, אתם לא מגדילים את ההכנסות של קופות החולים. הכסף שהולך לביטוח הזה נפרד מהקופה הבסיסית של קופת חולים (כלומר, נפרד מהכסף שזורם לקופות החולים מקופת המדינה, כלומר מהמסים שלכם). אז מה כן? כל שקל שאתם משלמים לביטוח המשלים חוסך לקופת החולים את הצורך להוציא כסף מתקציבה שלה בשביל לתת לכם שירותי בריאות. ככל שאתם תקנו יותר פרטי, כך הגירעון של קופת החולים יצטמצם (או לפחות לא יגדל). לכם זה עולה יותר.

מה משרד הבריאות עושה עם המגמות האלה? בינתיים, כלום. אם כבר, הוא מסייע להן להתרחב, כי הוא זה שאישר את כל תוכניות הפלטינום האלה. למשרד הבריאות יש תוכנית לעצור את העניין הזה, אבל השד יודע אם זה אי פעם יקרה, אם השר הבא יאמץ את התוכנית הזו, וגם אם כן – לא בטוח שהמשרד יצליח לכופף את קופות החולים.
בינתיים, אנחנו נמשיך להתכסות בעוד ועוד שכבות של ביטוח. כי מפחידים אותנו, כי אנחנו חושבים שאנחנו קונים שלוות נפש (כלומר, אנחנו באמת קונים שלוות נפש, אבל אין לנו מושג אם היא מוצדקת), כי אנחנו משוכנעים שזו הדרך היחידה שמישהו יתייחס אלינו אם חס וחלילה נהיה חולים.

וזה עוד לפני שאמרתי מילה על הביטוח הפרטי של חברת הביטוח שאנחנו קונים בנוסף לזה.
אתם יודעים, לכל מקרה שלא יהיה.

בכניסה לאולם עינן בקומה העליונה של קניון עזריאלי במודיעין עמדה הערב בחורה נחמדה בחולצה שחורה, ביקשה שארשום את הפרטים האישיים שלי בטבלה בשביל לקבל חומרי תעמולה, ואחר כך נתנה לי חתיכת נייר מאורך. כשנכנסתי פנימה, אל הלובי, הצצתי לבדוק מה כתוב בנייר שקיבלתי. זו הייתה חשבונית, כמו הודפסה במכולת, של צעירי יש עתיד. חשבונית שמוגשת לבוחר הישראלי, ומפרטת את הישגי יש עתיד בקדנציה החולפת. 20 חודשים בלבד כיהנה הממשלה המשוסעת הזו, ועכשיו הולכים לבחירות וצעירי יש עתיד מגישים חשבונית. מחוק השוויון בנטל דרך מע״מ מזומן לעסקים קטנים ועד למשהו לא ברור שנקרא חופשי פוליטי בקמפוסים. על הדרך הם לקחו קרדיט גם על הורדת מחיי החשמל ועל הגדלת השתתפות חרדים בשוק העבודה. יפה להם.

הגעתי להופעה של שר האוצר לשעבר במודיעין רבע שעה לפני שהייתה אמורה להתחיל. רציתי להקדים ולתפוס מקום, פחדתי שהאולם יהיה מפוצץ. חלפתי על פני צלחות חד פעמיות עם כיבוד חצי ספרטני באולם הקבלה, ונכנסתי לאולם. הוא היה כמעט ריק לחלוטין. חשבתי לעצמי שהנה, הציבור מצביע ברגליים. ש-10,797 האנשים שהצביעו במודיעין ליש עתיד בבחירות האחרונות, והעניקו לשר האוצר כמעט חצי מנדט, התאכזבו ולא יבואו שוב, קל וחומר לא יצביעו לו שוב.