היום שבו הממונה על התקציבים יגיד לכם באמת איפה הכסף

ראש אגף התקציבים אמיר לוי משלים בימים אלה את תוכנית הפעולה של אגף התקציבים לתקציב המדינה לשנת 2015. בתוך חודש, אחרי שישלים את התוכנית, יתחיל אגף התקציבים את העבודה האינטנסיבית על בניית תקציב המדינה. זה אומר בעיקר להתחיל בתחרות הורדות הידיים השנתית מול משרדי הממשלה – מה אתם צריכים, למה כל כך הרבה, קחו פחות. בתוך חודשיים, בערך, יגבש משרד האוצר את התחזיות שלו לשנה הבאה, מהן הוא יגזור את המסגרות התקציביות (כמה כסף אפשר להוציא בסך הכל ועל מה), יקבל את אישורו והערותיו של שר האוצר, משם יילך לקבל את אישורו והערותיו של ראש הממשלה, עד להנחת התקציב כולו על שולחן הממשלה באוגוסט.
אחרי שיריית הפתיחה תישמע, לאף אחד לא תהיה הנכונות או היכולת לעצור את המירוץ הזה בשביל לחשוב אם צריך לשנות משהו בשיטה, או בצורה שבה מגישים את המוצר הסופי – ספר התקציב – לממשלה. לכן, הימים האלה הם הימים הקריטיים אם הציבור רוצה לראות שינוי במוצר הסופי.
לוי מעוניין לשנות. הוא לא רוצה לעשות מהפכות, אבל הוא מצהיר על עצמו כמי שמעוניין לקחת את אגף התקציבים ולהצעיד אותו מימי תוכנית הייצוב של 1985 אל ימינו אנו. אל ימים בהם הדרישה הציבורית לשקיפות היא עניין בסיסי, אל ימים בהם המעורבות של הציבור בנושאים הכלכליים גבוהה מאי פעם, אל ימים בהם בלי שיתוף כלשהו של הציבור בתהליך ההחלטות הממשלתיות מתקבלות בעוינות וחשדנות, שמצידן מייצרות מיאוס בקרב מקבלי ההחלטות מכל אספסוף הפופוליסטים האלה שם למטה.
עד כה הרצון הזה שלו בא לידי ביטוי בצהרת כוונות על כך שחוק ההסדרים צפוי להיות מידתי ולא מנופח, וכן בהודעה על כך שמשרד האוצר יפרסם מדי שבוע באתר האינטרנט שלו את הכספים שהוא מבקש מוועדת הכספים להעביר ממקום למקום בתוך התקציב. אלה שני צעדים חשובים, אבל בסופו של יום הם צעדים קטנים, יחסית, בדרך לשקיפות תקציבית משמעותית.
הנה שלוש הצעות לראש אגף התקציבים לשינויים שהוא יכול להוביל בתוך ספר התקציב, שיגבירו את השקיפות, שיתנו לציבור את התחושה שמישהו שם בממשלה מעוניין להראות לו מה באמת עושים עם המסים שהוא משלם, ואולי כך גם יגבירו את האמון הציבורי במשרתי ובנבחרי הציבור.


להמשך קריאה

חה? חי!

1 לפני שבוע, בכנס השנתי של המכון לאנרגיה וסביבה, עלה לבמה מי שצפוי להתמנות בקרוב, אולי, ליו״ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ובלי למצמצץ אמר את המשפט המדהים הבא: ״בלי הסדרת נושא הפנסיה וחריגות השכר לא נחתום על רפורמה בחברת החשמל".
מאחורי הציטוט הזה של ניסנקורן מסתתרת אחת מהמחלוקות הגדולות ביותר בין המדינה לבין עובדי חברת החשמל במשא ומתן על רפורמה בחברה. העובדים דורשים שהמדינה למעשה תלבין, תעניק תעודת כשרות, לשורה של הטבות שכר ותנאי שכר של שנים על גבי שנים, שכולן חורגות מהכללים שקבעה המדינה וקבע הממונה על השכר במשרד האוצר. אם לנסח במלים אחרות, כפי שזה נראה מהצד של האוצר: העובדים דורשים שהמדינה תהפוך לחוקי את מה שלא, רק בשביל שהם יאפשרו למדינה לנהל את חברת החשמל, שהיא חברה ממשלתית לגמרי, כפי שהמדינה רוצה.
אם היה מדובר בכסף שולי, ניחא. אבל בפועל מדובר על הרבה מאוד כסף. כמה? לא לגמרי ברור, כי לא הכל ידוע עד הסוף. ממה שכן ידוע, ויפורט מיד, מדובר על חריגות שכר בהיקף של כ-3.4 מיליארד שקל (על פי בדיקת מבקר המדינה שפורסמה ב-2012) עד לשנת 2010 , וחריגות נוספות בסכום של 400 מיליון שקל שהצטבר מאז הבדיקה של המבקר.


להמשך קריאה

מכרזי ליבה

1 משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה המופרטים ביותר. חברות פרטיות בודקות עבורו את בחינות הבגרות, חברות פרטיות מעניקות רשיונות לבתי ספר עצמאיים, חברות פרטיות מנהלות את המכינות הקדם-אקדמיות, מנהלות את הנסיעות לפולין למצעד החיים, מארגנות את מפעל השאלת ספרי הלימוד, מחלקות ארוחות חמות לתלמידים בבתי ספר שלומדים ביום לימודים ארוך (חברות פרטיות אחרות מפקחות על החברות הפרטיות שמחלקות את הארוחות), מפעילות את מערך השירות הפסיכולוגי, את הפרויקט למניעת נשירה, פרויקטים לטיפול בנוער מנותק, מפעילות את האולפנים ללימוד עברית, את מערך החינוך למבוגרים, מתפעלות את מתנדבי השירות הלאומי, יוצרות תוכניות לאפלייה מתקנת במגזר הערבי, מארגנות סמינרים בנושאי זהות יהודית-ציונית ואפילו מחלקות מלגות לסטודנטים. באמת, אני לא משוכנע מה נותר למשרד החינוך לעשות.
והנה, מסתבר שמשרד החינוך מצליח לשבור גם את השיאים של עצמו. במסגרת מכרז חדש שפרסם לפני חודש, מכרז מספר 4/1.2014, משרד החינוך למעשה הודיע שהוא מחפש חברה פרטית שתכתוב עבורו את חוזרי מנכ"ל המשרד. כן, מה ששמעתם.


להמשך קריאה

4 כפיות סוכר

לפני כמה ימים התוודעתי לעמוד פייסבוק של אפשריבריא – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים (של משרד הבריאות). הם שמו שם תמונה שמראה כמה כפיות סוכר יש בבקבוק חצי ליטר של מים בטעמים (תתפלאו, אבל יש שם 4 כפיות סוכר).
הואיל ומדובר במידע די מדהים, לפחות מבחינתי, השארתי להם תגובה ושאלתי: עם כל הכבוד לקמפיין פייסבוק, מדוע משרד הבריאות לא מחייב את יצרני המזון להדביק מדבקות כגון זו על המוצרים עצמם. זה לא יהיה אפקטיבי יותר?
לשמחתי, משרד הבריאות ענה. ולא סתם ענה, ענה תשובה ארוכה ומפורטת, שמפרטת קצת מאחורי הקלעים של עבודת הממשלה, של האינטרסים שמושכים בחוטים, ושל שאלות של כסף גדול מול האינטרס של הציבור, ועל הדרך עוקצת את שר האוצר ושר הכלכלה. הנה התגובה, לא נגעתי.


הי שאול, לשאלתך- אתה צודק. אין ספק שסימון כפיות או כמויות הסוכר באופן בולט על גבי האריזות הוא הכרח, ולא רק במקרה מוצרי שתייה ממותקת אלא גם של יוגורטים, דגני בוקר (שחלקם מכילים כמויות סוכר גבוהות יותר מרוב הממתקים) ועוד.
אבל, וזה אבל משמעותי- משרד הבריאות הוא לא השחקן היחיד במגרש. כל שינוי בחובת הסימון התזונתי חייב לעבור הליכי אישור וחקיקה של המשרדים הנוספים הנוגעים בדבר ושל הכנסת. למשל הצעת סימון תזונתי מוגדל בחזית אריזה, בגודל של 20% לפחות, תוך ציון נפרד של הסוכרים (בניגוד למצב היום בו הם כלולים תחת השם הגנרי "פחמימות") עדיין נבלמת.
הנה עמדת התעשיינים בנושא: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/516/768.html
הנה עמדת ח"כ איילת שקד: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4459042,00.html
דוגמה להתמודדות שלנו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4459042,00.html
הפעילות שלנו לטובת קידום הסימון התזונתי: https://www.facebook.com/EfshariBARI.gov/photos/pb.438301579599728.-2207520000.1393268301./507549562674929/?type=3&theater
הטענה המרכזית של התעשיינים, ששינוי האריזות יוביל להוצאות גדולות שיגולגלו אל הצרכן, זוכה למיכה דווקא מצד מי שרואים עצמם "חברתיים" ודואגים ליוקר המחייה- למרות שכשהחברות רוצות לשנות אריזות מטעמים שיווקיים או אחרים אין להן שום בעיה לעשות זאת, למרות שמחירי המזון עלו גם כך באחוזים ניכרים בשנה החולפת.
זה גם לא המאבק היחיד בו משרד הבריאות נבלם על ידי משרדים וח"כים אחרים. ניסיון שלנו ושל משרד הבריאות לפעול לשינוי רשימת מוצרי המזון שבפיקוח, כך שיכללו בה מוצרים בריאים יותר דוגמת לחם מקמח מלא ולא רק לחמים מקמח לבן, גבינות שמנות וכד'- נבלם על ידי משרד הכלכלה שאחראי על הנושא.
המאבק שלנו להכנסת מזונות בריאים יותר לסל המוצרים שבפיקוח:
https://www.facebook.com/EfshariBARI.gov/photos/pb.438301579599728.-2207520000.1393268301./510946885668530/?type=3&theater
במקביל, משרדי האוצר והחקלאות בחרו להכניס לפיקוח דווקא שמנת מתוקה 38%.
************************************
אז מה עושים? פועלי בשני מישורים: האחד, עבודה וולנטרית עם התעשיה, כמו במקרה של התכנית להפחתת צריכת הנתרן
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000912981
או במקרה של תו אפשריבריא שהושק בחודש שעבר ברשת ארומה ישראל ובקרוב יופיע גם על לחמי מאפיות גדולות אחרות:
https://www.facebook.com/EfshariBARI.gov/photos/pb.438301579599728.-2207520000.1393268174./553418214754730/?type=3&theater
והמישור השני, החשוב יותר, העלאת הנושא לסדר היום הציבורי והתקשורתי. אנחנו מאמינים שזו הדרך לטווח הארוך לקדם רגולציה וחקיקה שתגביר את השקיפות, ובטווח הקצר דוחפת יותר ויותר יצרניות מזון להבין שיש כאן מגמה אמיתית של צרכנים שמחפשים יותר מידע ובחירות בריאות יותר.
נשמח לענות על כל שאלה נוספת, ושוב ברוך הבא לעמוד שלנו.