1
קודם כל, קצת מוזיקה. והפעם, הפסקול של מרי פופינס המקורי. השיר האהוב עלי מתוך הסרט הוא Feed The Birds, שידוע גם בשם Tuppence the Bag, אבל אתם מוזמנים לבחור מה שבא לכם:

2
השבוע היה שבוע מדהים. הוא היה כמו החיים הרגילים שלנו, רק הפוך ב-180 מעלות. לשם שינוי, הילדים היו בבית הספר ואנחנו היינו בחופש. הסמטר נגמר, הסמסטר הבא יתחיל רק בסוף ינואר, ואמנם באמצע הילדים יוצאים לחופש של שבועיים, אבל השבוע הם עדיין היו בלימודים. ופתאום, כמו בגיל 24, מצאנו את עצמנו היא ואני כמעט בלי מחויבויות בכלל. לפחות במחצית הראשונה של היום. אז עשינו את מה שאהבנו לעשות בגיל 24: הלכנו למוזיאונים ולסרטים.
צפינו בשני סרטים השבוע, מאוד שונים זה מזה: רומא, וסרט ההמשך של מרי פופינס. ובזמן שב׳רומא׳ היו כמה מהסצינות הקולנועיות החזקות ביותר שיצא לי לראות מזה זמן, מרי פופינס לקח אותי למקום אחר לגמרי. זה נכון שאני נוח להתרגש מסרטים, אבל הפעם זה היה משהו אחר לגמרי.

אני לא רוצה להרוס את הסרט, ואם אהבתם את הסרט המקורי וגדלתם עליו כמונו, אני ממליץ לכם בחום רב ללכת לראות את הסרט החדש בהקדם האפשרי, ולקרוא עליו באינטרנט מעט ככל שתוכלו לפני כן. אני לא הולך לכתוב כאן ספוילרים, אלא רק את מה שהסרט עשה לי באופן אישי, אבל פה ושם יהיו אזכורים לתוכן עצמו. אם לא בא לכם, פשוט דלגו לקטע מספר 3.
להמשך קריאה ←

— סורי, יצא קצת ארוך הפעם. עמכם הסליחה —

0
קודם כל, מוזיקה. וברוח החגים, וסוף השנה האזרחית שמתקרב אלינו בצעדים מהירים, הנה הסיכום האוטומטי שספוטיפיי הכינו לי. אלה השירים הכי מושמעים שלי. ואם אתם תוהים למה ׳מהפכה של שמחה׳ ו׳סלסולים׳ נמצאים שם, אז נסו רק לדמיין נסיעה של חמש שעות עם שני בנים זכרים מאחורה שמתלוננים שמשעמם להם:

1
השבוע עשיתי משהו שלא עשיתי מזה זמן: צייצתי מחרוזת ציוצים על משהו שאשכרה נמצא באקטואליה הישראלית. כתבתי על זה שאני לא מבין למה אנשים מוחים נגד נתניהו בכל מה שקשור ליוקר המחיה (וספציפית, לגבי עליית מחירי המוצרים של אסם), וכל מיני כאלה. זה התחיל כאן:

טוב, אני באמת די מנותק כאן, ולא עוקב אחרי החדשות אלא רק אחרי מה שצף בטוויטר, ואני מבין שזה *לא* ייצוג מהימן של המציאות. בהינתן הדיסקליימר הזה, הנה מה שהבנתי (ומיד אחר כך מה שלא הבנתי):
יש כל מיני עליות מחירים (חלקן קשורות, חלקן לא)
יש מחאה נגד עליות המחירים
איכשהו זה קשור לנתניהו

— Shaul Amsterdamski (@amsterdamski2) December 12, 2018

להמשך קריאה ←

0

קודם כל, מוזיקה. והפעם, רגע לפני חג המולד, קצת דניאל קורן. הוא הוציא הרגע אלבום חדש – בין האיילות – שבשמיעה ראשונה לא אהבתי אותו בכלל ולא הבנתי אותו בכלל. אבל בשמיעה שניה, ושלישית, התחלתי להתחבר, ומאז אני שומע אותו ללא הפסקה. הנה אחד השירים החביבים עלי מתוך האלבום הזה:

1
השבוע שחלף היה כנראה אחד השבועות החשובים ביותר מבחינתי בתכנית שאני משתתף בה. למעשה, מאז שהתחילה התכנית, אי שם לפני שלושה חודשים ויותר, התכוננתי לשבוע הזה.
התכנית שאני משתתף בה – Nieman Fellowship – היא תכנית שאוצרת 24 עיתונאים מרחבי העולם (מחציתם מארה״ב ומחציתם ממדינות שונות), ומביאה אותם לשנת שבתון אחת בהרווארד (שני סמטרים, למען האמת). המטרה: לנוח, ללמוד, ולחזור לעיתונות טובים יותר.
זו אינה תכנית אקדמית. על אף שאני לוקח קורסים ברחבי האוניברסיטה אני לא נחשב לסטודנט מן המניין, מה שאומר שאני לא אקבל פה תואר (דבר שאין לי צורך בו ממילא), אבל גם אני גם לא מחויב במטלות האקדמיות (יאי!). אני שומע חופשי, וזה נפלא מבחינתי.
מלבד הקורסים האקדמיים יש גם פעילויות אינהרנטיות לתכנית עצמה. יש לנו סמינרים עם אורחים מעניינים (אנשי ואנשות אקדמיה, עיתונאיות ועיתונאים, חוקרות וחוקרים, ואפילו השף מאסימו בוטורה הגיע לדבר איתנו), יש לנו סדנאות (פודקאסטים, כתיבה, תסריטאות, ואחרות), ובאופן כללי מלא דברים שאנחנו ממציאים לעצמנו.
כל הפעילויות האלה נערכות בבית של התכנית – Lippman House – על שמו של אחד העיתונאים האמריקניים המשפיעים והמפורסמים ביותר בכל הזמנים, וולטר ליפמן. זה אחד הדברים הכי כיפיים בתכנית הזו – יש לנו חלל משלנו. לאורך כל השנה אנחנו באים והולכים, אוכלים ארוחות צהריים יחד, רואים סרטים, מביאים את הילדים לשחק, סתם מעבירים איזו שעה מתה, קוראים, כותבים, שותים, חוגגים, ועושים עוד מיליון דברים אחרים בחלל הזה, בבית הזה. בית ניו אינגלנדי קלאסי, ענק, מרווח, מואר באור טבעי יפהפה, מחומם (יש אח!), ובעיקר עוטף אותך בחיבוק חם ונעים. זה פשוט מרגיש כמו בית, מהרגע הראשון שנכנסתי אליו. ומי שמכיר אותי באופן אישי יודע עד כמה נדיר לי להרגיש ככה.
להמשך קריאה ←

0
לפני הכל, קצת מוזיקה (לא יודע למה, אבל אני על החומה של פינק פלוד בריפיט לאחרונה, אז הנה):

1
תכננתי לכתוב סיכום שבועי כרגיל, ואפילו כבר התחלתי לכתוב דברים בראשי פרקים, אבל אז המלצות המשטרה בתיק 4000 פורסמו וזו היתה הפעם הראשונה שבה אשכרה התגעגעתי לחדשות, והפעם הראשונה שבה אשכרה הרגשתי צורך להגיד משהו, כך שזה יהיה סיכום השבוע שלי הפעם.
להמשך קריאה ←

0
לפני הכל, קצת מוזיקה:

1
אתם ידעתם שבאנגלית ׳בורגול׳ זה ׳בולגור׳?

1.5
בכלל, הדבר שאתה מבין שאתה הכי לא יודע באנגלית זה שמות של ירקות (מי מכם יודע איך אומרים כרישה בלי לגגל??), ושמות של מונחים בחשבון, הנדסה וכו׳. אלוהים, כמה אני פרובינציאלי. זה כמו שבצבא לימדו אותי רק ערבית של מחסומים.
להמשך קריאה ←